ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, תדון היום (א', 14.3.04) בהצעת חוק המטילה מגבלות משמעותיות על זכות השביתה בישראל, בעיקר במגזר הציבורי. להצעה, עליה תתקיים גם הצבעה, צפוי רוב בקרב חברי הוועדה.
את הצעת החוק, המתקנת את חוק ישוב סכסוכי עבודה, גיבשו אנשים משרד המשפטים בשיתוף משרדי האוצר והתמ"ת, בתמיכתם של השרים בנימין נתניהו ואהוד אולמרט [ראו קישור]. לפי ההצעה, זמן ההודעה מראש על סכסוך עבודה (קרי, על הכוונה לשבות) יוארך מ-14 יום, כפי שקובע החוק הקיים, ל-60 יום. המשמעות: העובדים לא יוכלו לפתוח בשביתה בטרם חלפו חודשיים ממועד הכרזת סכסוך העבודה - ומשך הזמן העומד לרשות הצדדים, לקיום מו"מ בטרם שביתה, יוארך במידה ניכרת.
בנוסף, קובעת ההצעה כי החלטה של ארגון העובדים על שביתה ב"שירותים חיוניים", כהגדרתם בחוק, תהיה טעונה הצבעה של כלל ציבור העובדים ואישור באחוז מסויים שייקבע. זאת, בניגוד למצב הקיים, לפיו מוסמך ארגון העובדים (ההסתדרות המקצועית או ועד העובדים) להכריז על שביתה בלי לבקש את אישור העובדים. אם תתקבל ההצעה, יסרבל הדבר, כמובן, במידה ניכרת את היכולת להכריז על שביתה.
בהצעה נקבע עוד, כי עובדים במגזר הציבורי לא יקבלו שכר עבור ימי שביתה. הוראה זו היא קוגנטית, כלומר אוסרת על המעסיקים והעובדים להגיע להסכם העומד בניגוד לה. כן כוללת ההצעה סעיף האוסר כליל על שביתה בחודש שלפני בחירות כלליות או בחירות לרשויות המקומיות.
בהסתדרות מביעים זעם על ההצעה ומבטיחים להיאבק בה בכל דרך. "לא ייתכן שיפגעו בנשק האחרון שנותר לעובדים. זה יהפוך את העובדים לעבדים של המעסיקים", אמרו אתמול בהסתדרות.
נודע, כי שרי האוצר והתמ"ת ביקשו להטיל מגבלות מרחיקות לכת אף יותר על זכות השביתה, אך אנשי מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים הבהירו להם, כי זכות השביתה היא זכות יסוד וכי הם מתנגדים למגבלות שירוקנו, הלכה למעשה, את זכות השביתה מתוכן.
יצויין, כי המאבק שמבטיחה ההסתדרות בהצעת החוק אינו מוגבל למאבק ארגוני בלבד. בפני ההסתדרות פתוחה גם דרך המאבק המשפטי ובהחלט ייתכן ששאלת חוקתיותו של התיקון לחוק ישוב סכסוכי עבודה תתגלגל בסופו של יום לפתחו של בג"צ.
