ההסדר אושר: עבודות שירות לבר רפאלי, מאסר לציפי רפאלי

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דנה אמיר, החליטה (יום א', 13.9.20) לכבד את הסדר הטיעון עם בר רפאלי ואמה, ציפי רפאלי, אשר הודו בעבירות מס במיליוני שקלים. בר רפאלי נשלחה לתשעה חודשי עבודות שירות בבית נועם ברעננה, ואילו ציפי רפאלי תרצה 16 חודשי מאסר בפועל. הן גם ישלמו קנסות של 2.5 מיליון שקל כל אחת ומיסים הנאמדים ביותר מ-10 מיליון שקל.

בר וציפי רפאלי הודו בביצוע עבירות מס ב-25 מיליון שקל לאורך השנים 2015-2007, במטרה להתחמק מתשלום מס בישראל על הכנסותיה של בר בחו"ל שהסתכמו במיליוני דולרים, על הכנסותיה של ציפי מייצוגה ועל הטבות סלב שקיבלה בר. השתיים תכננו וביצעו תרמית מס, שמטרתה הייתה ליצור מצג שווא ולפיו מרכז חייה של בר איננו בישראל אלא בארה"ב. השתיים שילמו במסגרת ההסדר את חובות המס המגיעים מהן, המוערכים ב-10 מיליון שקל. בר משכה את ערעורה לבית המשפט העליון על חיובה לשלם מס בסך 8 מיליון שקל, בשל הכנסותיה בעת שהתגוררה בלוס אנג'לס כבת-זוגו של השחקן ליאו דיקפריו.

ציפי רפאלי הודתה בשורת עבירות בניגוד לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה - הסעיף החמור ביותר, שהעונש המירבי על כל עבירה לפיו הוא שבע שנות מאסר: השבת תשובה כוזבת על שאלה שנשאלה (שלוש עבירות), שימוש במרמה, ערמה ותחבולה (עשר עבירות), השמטת הכנסה מדוח (שש עבירות), כל זאת במזיד ובכוונה להתחמק ממס (על עמלותיה) או לעזור לאחר (בר) להתחמק ממס. היא גם הודתה בעריכת דוח לא נכון ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר (תשע עבירות). בר רפאלי הודתה ב-12 עבירות של מסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר. העונש המירבי כל עבירה כזו הוא שנתיים מאסר.

השתיים הודו, כי בשנים 2009-2012 חילקה בר את חייה בין ישראל לארה"ב והפיקה הכנסות מעבודותיה בחו"ל בסך 24,964,862 שקל. היא טענה בפני רשויות המס, שהיא תושבת חוץ המתגוררת בארה"ב, ואינה חייבת בדיווח ובתשלום מס בישראל. ציפי, אשר ניהלה את עסקיה של בר, חששה, כי זיקות שונות של בתה לישראל יגרמו לכך שייקבע שהיא תושבת ישראל, ולכן פעלה כדי להסתיר זיקות אלו.

ציפי רפאלי הודתה, כי קיבלה בשנים 2014-2007 עמלות בסך 2,509,169 שקל בגין פעילותה בחו"ל כסוכנת של בר, ישירות מהחברות שהעסיקו את בר. לבקשתה של ציפי, בשנים 2012-2007 ו-2014, על-מנת להתחמק ממס בגין עמלות אלו, הסוכנויות העבירו את העמלות לחשבונות בנק בחו"ל על שמה של בר רפאלי או חשבונות של חברות בשליטתה, או לחשבונות זרים אחרים. ציפי הציגה הכנסות אלו כאילו הן של בתה, שכאמור טענה אז שאינה חייבת במס בישראל, ולא דיווחה עליהן כהכנסות שלה.

ציפי ובר רפאלי גם לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסות בחו"ל בסך 4,488,028 שקל שהופקו בשנת 2007 והוחזקו בחברת Sweet Life בסינגפור בבעלותה של בר. השתיים לא חשפו בפני פקיד השומה את קיומה של Sweet Life וההכנסות שהופקדו בה. עוד הודו השתיים, כי בשנים 2015-2009 הפיקה בר הכנסות בישראל בסך 2,439,636 שקל, ששילמו חברות וגורמים שונים תמורת השימוש בשמה לקידום מכירות ויחסי הציבור שלהן - וגם עליהן לא שולם מס.

לדברי אמיר, "העבירות שבביצוען הורשעו הנאשמות, ובפרט אלה שביצעה נאשמת 1 [ציפי רפאלי] שבבסיסן מרמה ערמה ותחבולה, ואלה אשר בוצעו בכוונה להתחמק ממס, הן כאלה שביצוען קל, גילוין קשה וקיים פיתוי גדול לבצען. נקבע לא אחת כי בסוג זה של עבירות, מקבלים האינטרס הציבורי ושיקולי ההרתעה, ובכללם הרתעת הרבים, בכורה על פני נסיבות אישיות". העבירות העיקריות של השתיים "במדרג הגבוה ביותר של עבירות המס, תוך שימוש במרמה ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס, ובנסיבות אלה אין משמעות ממשית לקולא לכך שהנאשמת 2 [בר רפאלי] הייתה חסרת ניסיון וידע בניהול עסקים בעת ביצוען". לצד זאת, הייתה לבר רפאלי טענה לגיטימית לפיה לא הייתה תושבת ישראל באותן שנים, ולכן הפגיעה של השתיים - ובמיוחד של בר - בערכים המוגנים אינה גבוהה.

בנוגע להעלמת ההכנסות בידי ציפי רפאלי סבורה אמיר, כי "מעשיה של הנאשמת בוצעו תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה ובכוונה להתחמק ממס. גם כאן המדובר בביצוע עבירות מסוג פשע, שמידת פגיעתן האינהרנטית בערכים המוגנים ממשית, בפרט כאשר המדובר בביצוע שיטתי וממושך של עבירות כמו בעניינינו, ובסכום ממשי". לעומת זאת, הפגיעה של השתיים בערכים המוגנים באישומים בנוגע ל-Sweet Life והנחות הסלב לא הייתה גבוהה. בסיכום, קובעת אמיר, הפגיעה של ציפי בערכים המוגנים היא בינונית, ושל בר - נמוכה.

עוד הביאה אמיר בחשבון את הודאתן של השתיים והחיסכון בזמן שיפוטי, את תשלום חובות המס ואת הנסיבות האישיות - גילה של ציפי וילדיה של בר, "ואת הקושי שבהתמודדות ארוכת השנים עבור הנאשמות ובני משפחתן עם עננת החשדות הפליליים ועם כתב האישום, אשר אף התעצם בשל הפרסום והתהודה הרבה של הפרשה". עוד הובאו בחשבון "המכתבים שהוגשו [מהם] עולה תרומה ממשית של הנאשמות ממרצן וזמנן לאחרים ולחברה, בין היתר ליחידים בשעתם הקשה, בדיסקרטיות, תוך גילוי מחויבות ורגישות רבה, ותוך התמודדות אישית שמטבע הדברים איננה פשוטה גם עבורן".

אמיר מסכמת: "אכן, עונש המאסר בעבודות שירות המוסכם לנאשמת 2 הוא מקל ביחס לסוג העבירות בהן הורשעה, בפרט בראי היקפן. עם זאת, ומבלי להתעלם משיקולי ההרתעה, משקילת כלל הנסיבות אשר פורטו לעיל במבחן האיזון ובשים לב לגובה הקנס המוסכם, מסקנתי היא כי מדובר בענישה כוללת שהיא סבירה, ואינה מצדיקה סטייה מהסדר הטיעון בין הצדדים. אשר לעונש המאסר לנאשמת 1, המדובר בעונש העולה בקנה אחד עם הרף הנמוך של מדיניות הענישה בעבירות הנדונות ובנסיבות ביצוען על ידה, מבלי להתעלם מהיקפן, והוא עונש ראוי וסביר בראי כלל נסיבותיה ואף בשים לב לגובה הקנס המוסכם".

את המדינה ייצגו עוה"ד נעם עוזיאל ואלעד פנחס; את ציפי רפאלי - עוה"ד מיכל רוזן-עוזר וענבל דובדבני-זאבי; ואת בר רפאלי - עוה"ד רותי ליטבק, מוטי לזר ועטרה פרבשטיין.