|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מנדלבליט: לא אעסוק בעילת הסגירה בפרשת הרפז
|
הודיע שלא יעסוק שוב בעילת סגירת התיק נגדו בפרשה ולא יפנה בנושא לפרקליט המדינה הבא ● רוזן: לאור הודעה זו יכול מנדלבליט לעמוד בראש ועדת האיתור לפרקליט המדינה
|
|
רוזן. אין ניגוד עניינים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אינו מצוי בניגוד עניינים בעומדו בראש ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. כך קובע (10.11.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן. זאת, מאחר שמנדלבליט הבהיר ששוב אין חשיבות בעיניו לעילת סגירת התיק נגדו בפרשת הרפז והודיע שאין בכוונתו לפנות בנושא לפרקליט המדינה הבא. את התלונה הגיש עו"ד יוסי פוקס, איש הימין, בנימוק שמבחינה פורמלית התיק במשטרה טרם נסגר והסמכות לסוגרו ובאיזו עילה תהיה בידי פרקליט המדינה הבא. עוזרו של מנדלבליט, עו"ד גיל לימון, השיב בשמו, כי החלטותיו הקודמות של מנדלבליט בנושא נותנות מענה גם לתלונה הנוכחית. עוד ציין, כי מאחר שפרקליט המדינה הקודם, שי ניצן, כבר החליט שלמעשה עילת הסגירה היא העדר אשמה - הנושא שוב אינו רלוונטי מבחינת מנדלבליט. רוזן אומר כי עדיין קיימת אפשרות שמנדלבליט יפנה לפרקליט המדינה הבא ויבקש לסגור פורמלית את התיק במשטרה בהעדר אשמה. אולם "מנדלבליט הודיע באופן ברור, כי לנוכח ההכרעה המהותית שהתקבלה על דעת פרקליט המדינה הקודם וכלל הגורמים המעורבים עימם נועץ, לפיה לאור פסיקת בג"ץ המסקנה המשפטית המתחייבת היא שראוי לגנוז את תיק החקירה בעילה של 'העדר אשמה', הוא אינו רואה כל סיבה לפנות בעניין לפרקליט המדינה הבא, ואין למנדלבליט שום כוונה לפנות אליו בנושא". לפיכך, הוא קובע, התבטל החשש מפני ניגודי עניינים. |
| תאריך:
|
10/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
10/11/2020
|
|
איתמר לוין
|
|
מנדלבליט: לא אעסוק בעילת הסגירה בפרשת הרפז
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קובגר
|
11/11/20 14:36
|
|
|
|
2
|
|
יאקי
|
11/11/20 16:37
|
|
"הגשת בקשות לעיון חוזר ובתוך כך חשיפת המידע 'בתשלומים' על-ידי התביעה, כפי שאירע בענייננו, בניסיון להתגבר באופן זה על החלטת בית המשפט בדבר הסרת החיסיון מהמידע החוסה תחת תעודת החיסיון, אינה פרקטיקה ראויה. יש בה למעשה גם להאריך, במידה רבה באופן מלאכותי, את מרוץ הזמנים להגשת ערעור על הכרעת דין מזכה - שהיא פועל יוצא של החלטה בדבר הסרת חיסיון מצד אחד, ועמידת המדינה על הותרת החיסיון מצד שני". כך אומרת (יום ב', 9.11.20) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון.
|
|
|
|
|
מינוי פרקליט מלווה בתיקים מורכבים, מתוקשרים או רגישים הפך לחלק בלתי נפרד מחקירות משטרה רבות ונראה, כי הגיע העת לחשוב על הדברים מחדש. הפרקליט המלווה מהווה למעשה חלק מצוות החקירה ומייעץ לו, מן הפן המשפטי, מה נחוץ לחקור.
|
|
|
|
|
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה (יום א', 8.11.20) כתב אישום ובו נטען ששלושה עובדים בנציגות אל-על ברומניה גנבו מן החברה 1.3 מיליון שקל - בשנים 2012-2007. דהיינו: כתב האישום הוגש 13 שנים לאחר האירוע הראשון ושמונה שנים לאחר האירוע האחרון, עיתוי המעלה ספק בדבר יכולתם של הצדדים להוכיח את טענותיהם.
|
|
|
|
|
הפרקליטות (בעיקר) וההגנה לא דיווחו לוועדת השחרורים על ערעור בנוגע לקולת עונשו של אסיר, הוא שוחרר - ולאחר מכן התקבל הערעור והוא יוחזר לכלא. שופט בית המשפט העליון, ג'ורג' קרא, דחה את בקשתו של העבריין לערער על החמרת עונשו. הטעות של הפרקליטות גם הובילה לכך שהאיש ייענש בצורה פחות חמורה מזו הראויה לו.
|
|
|
|
|
שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, החליט בצורה אבסורדית לאסור זמנית את פרסום שמו של חשוד - והתיר מראש לפרסמו שבוע מאוחר יותר, בנימוק של "עוצמת החשדות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
אחרי 7 באוקטובר הדרישה של ראשי מערכת הביטחון שנסמוך עליהם בעיניים עצומות וניתן להם שיק פתוח היא לא לגיטימית  העמדה הזו שהם הכי חכמים והיחידים שיודעים ותמיד צודקים ואנחנו לא מבינים...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
המדיניות הישראלית הנוכחית כלפי חיזבאללה, מאז ה-7 באוקטובר 2023, מצטיירת מהבחינה האסטרטגית כמושכלת, בהינתן הנסיבות המתקיימות מאז לאורך גבול הצפון
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
במאי 1940 בצרפת וב-7 באוקטובר 2023 בישראל, מקצועיות בתחום המלחמה והטרור הכריעה אספסוף חמוש, צרפתי וישראלי; מפקדים שאינם מבינים מה קורה בשדה הקרב משגרים דיווחי שקר; אופנוענים גרמנים...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
