האיחוד האירופי ממשיך לקדם תוכניות להפחתת פליטות פחמן דו חמצני, חרף הגידול הצפוי בעלויות, באם לא תיכנס אמנת קיוטו לתוקפה.
יו"ר המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה, עמיר מקוב, מסר כי המרכיב המרכזי בתוכנית להפחתת הפליטות באיחוד האירופי הוא מנגנון הסחר בפליטות (ETS) שיחל לפעול בינואר 2005. מקוב אומר, כי בפועל כבר החל הסחר, ועם חלוצי השוק נמנות "רויאל דאטש/של" ו"בי. פי".
לדברי מקוב, התוכנית האירופית לצמצום הפליטות תחול על כ-14 אלף תחנות כוח, מתקני הפקה וזיקוק ומפעלים עתירי אנרגיה ברחבי האיחוד. לכל מתקן יוקצה יעד הפחתת פליטות, שיושג באמצעות אשפור המתקנים או על-ידי סחר בתעודות זיכוי. רוסיה מחזיקה בכמות עצומה של תעודות זיכוי ותוכל למלא תפקיד מרכזי במנגנון הסחר בפליטות הכלול באמנת קיוטו.
בשלב הראשון של תוכנית האיחוד (2005 - 2007) יופחתו פליטות בהיקף של 65 מיליון טון 2CO בשנה בלבד. הנטל על המשק נאמד ב-1 מיליארד דולר בשנה, לפי 16.35 דולר לטון פחמן. עלות הקיצוץ בפליטות בשלב השני (2008 - 2012), תלוי בעתיד אמנת קיוטו: אם תיכנס האמנה לתוקפה יוכל האיחוד לייבא תעודות זיכוי, בעיקר מרוסיה, והעלות לטון פליטה תצנח. אם תידחה האמנה, יזנק המחיר.
הפיכת הפליטות לסחורה, באמצעות הקצאת תעודות זיכוי עד ה-31 במרס, תגדיר את גודל השוק ותקבע את היקף הקיצוץ הנדרש מהחברות האירופיות. בריטניה היא המדינה הראשונה שהחלה בתוכנית ההקצאה, המבקשת להפחית 16.3% מפליטות 2CO, יעד גבוה יותר מיעדי אמנת קיוטו, 12.5%.
במקום שיש מפסידים יש גם מנצחים, בעיקר בקרב ספקי הגז. הקשחת המגבלות על הפליטות צפויה להגדיל את השימוש בגז טבעי בייצור חשמל. פליטות הגז טבעי בו הפליטות נמוכות משמעותית מפליטות הפחם, ולכן צפוי הביקוש לגז טבעי באירופה לגדול. כמו כן צפוי גידול בביקוש לאנרגיה גרעינית.
