כמעט כל אדם שני בישראל - לכלך בטבע: 45% מהציבור בישראל הצהירו כי הם השליכו ולכלכו את הטבע לפחות בפעם אחת במהלך שנת 2020, כך עולה ממחקר חדש שנערך בחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. על עצמם הם מעידים כי "לא ראו פח" ואילו על אחרים הם מעידים כי עשו זאת "כי הם נהנים ללכלך". "לרוב אנשים לא נוטים להודות שעשו משהו לא מקובל והשליכו פסולת, לכן סביר להניח כי אחוז המשליכים עוד יותר גדול מנתון זה", אמרה תלמידת המחקר נעמה לב, שהובילה את המחקר.

הצריכה בקרב הציבור גדלה כל הזמן ועמה כמות הפסולת הבלתי מתכלה וכן כמות הלכלוך במרחב הציבורי. הלכלוך ברחובות, חופים, פארקים ואתרי טבע יוצר בעיות חברתיות כלכליות וסביבתיות רבות, פגיעה אסתטית, זיהומי קרקע ומים, פגיעה בבריאות הציבור והפצת מחלות, פגיעה במגוון הביולוגי, סתימות במערכות ביוב ונזקים כלכליים בעקבות ירידה בתיירות. חלק גדול של פסולת זו נגרם כמובן כתוצאה מהשלכת פסולת אישית ברשות הרבים.

במחקר הנוכחי שמבוסס על עבודת התזה של תלמידת המחקר נעמה לב מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה בהנחיית החוקרות פרופ' אופירה אילון מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה וד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה בדקו החוקרות את התפיסות של הציבור הישראלי לגבי השלכת פסולת אישית באתרי טבע ופארקים. במחקר השתתפו 401 משתתפים אשר ביקרו באתר טבע או פארק לפחות פעם אחת במהלך שנת 2020.

מתוצאות המחקר עולה כי מעל 90% מהמשתתפים ביקרו בטבע לפחות פעם אחת ויותר בשנה האחרונה. כמו-כן הם אוהבים את הטבע נקי ורואים חשיבות גדולה (98.5% מהנשאלים) ברמת הניקיון של האתר בו הם מבקרים. אולם, למרות זאת, כ-45% מהנשאלים הצהירו שהשליכו פסולת ולכלכו את הטבע לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. עוד עולה מהמחקר כי משליכי הפסולת מגיעים מכל המגדרים, כל הדתות, כל הגילאים, כל אזורי הארץ. אך בכל זאת, צעירים, חרדים, תושבי אזור ירושלים הצהירו על עצמם כי תדירות השלכת הפסולת שלהם גדולה יותר בהשוואה לאחרים.

המשתתפים במחקר התבקשו לתאר את סוגי הפסולת שהם השליכו וכן את סוגי הפסולת שראו אנשים אחרים משליכים. מהתיאורים במחקר עולה כי אנשים הצהירו שהם עצמם השליכו שאריות מזון, מגבונים ונייר טואלט וכן בדלי סיגריות, והם ראו שאנשים אחרים השליכו פסולת הכוללת כלים חד-פעמיים ובקבוקי פלסטיק בכמות גדולה. הפריט שראו הכי הרבה מושלך, הם בדלי סיגריות. "לתפיסתם של המשתתפים, ישנם סוגי פסולת, כמו פסולת אורגנית, נייר טואלט ומגבונים, הנחשבים לגיטימיים להשלכה ולכלוך באתרי הטבע והפארקים בישראל", אמרו החוקרות. אחת המשתתפות במחקר אמרה כי "פילטרים של סיגריה למשל, או דברים שחשבתי שהם מתכלים כמו קליפות גרעינים וכו' זה דברים קטנים שמציק לסחוב אותם והם נראים שוליים". משתתף נוסף אמר כי "בדלי סיגריות הרבה כי אנשים מתייחסים לזה כזבל אקולוגי מתכלה".

החוקרות אף בדקו את התפיסות לגבי הגורמים להשלכת פסולת באתרי טבע בציבור הישראלי והדרכים לצמצם את התופעה. שהנחקרים נשאלו לגבי הסיבה שהם עצמם זרקו אשפה הם ענו תשובות כמו "לא היה פח", "הפח היה רחוק" "לא שמתי לב" וכד'. אולם כשהם נשאלו מדוע לדעתם אנשים אחרים משליכים פסולת, הסיבה שקיבלה את הציון הגבוה ביותר הייתה "בשביל הכיף שלהם". "למעשה, גורם זה להשלכת פסולת לא נלקח מהספרות המדעית בתחום, אלא עלה בסיעור מוחות שערכנו, בהתבסס על ראיונות מוקדמים. והנה, מסתבר שצדקנו: הישראלים מעידים על עצמם שהם זרקו אשפה רק כי לא היה פח, אבל חושבים שהאחרים עושים זאת 'סתם בשביל הכיף'", אמרו החוקרות והוסיפו, "הדבר מעיד על כך כי כנראה, התנהגות השלכת הפסולת מושפעת מגורמים רבים ולכן גם הדרכים להתמודד עם התופעה צריכות להיות שונות ומגוונות. הדרך אשר תשפיע הכי הרבה במניעת התופעה, לתפיסת הציבור, היא אכיפה וחלוקת קנסות".

"למקבלי החלטות, הבאים להתמודד עם תופעת השלכת הפסולת ולכלוך באתרי טבע ופארקים, כדאי לקחת בחשבון את המאפיינים לתופעת השלכת הפסולת האישית בטבע בישראל. עליהם לתכנן פעולה מגוונת, המתאימה לשונות הגדולה בדעות ובהתנהגות בקרב הציבור. פעולה בדרכים המקובלות כמו אכיפה, חינוך והסברה ושיפור תשתיות בהתאם למאפיינים תאפשר מיקוד ודיוק, אשר יביאו לחיסכון במשאבים וקבלת טבע נקי יותר. יש צורך בהגברת האכיפה וחלוקת הקנסות, בעיקר בחופי הים והכנרת וכן שמורות הטבע הפתוחות, הנתפסות מלוכלכות יותר", סיכמו החוקרות.