רופאים מצאו עדויות המצביעות על-כך שילדים היפראקטיביים יכולים ליהנות מהיתרונות הקיימים בתוספות האבץ.
הורים רבים לילדים הסובלים מתסמונת ADHD (הפרעה נפשית, בדרך-כלל של ילדים, המאופיינת ברמה עודפת של פעילות ובפגם ביכולת ההקשבה) נותנים להם תוספת אבץ. למרות המחקר, הרופאים חלוקים בדיעותיהם לגבי יעילותו של האבץ ומעטים מהם תומכים בכך.
המחקר שנערך באירן, בקרב 44 ילדים הסובלים מהתסמונת, גילה כי הילדים שנטלו תוספות אבץ הצליחו הרבה יותר מאשר אלו שלא קיבלו את התוספות. מחקרים קודמים בנושא הראו, כי אצל ילדים רבים עם ADHD נמצא חוסר של ויטמינים ומינרלים.
44 הילדים שהשתתפו במחקר חולקו לשתי קבוצות. לאלו בקבוצה הראשונה ניתנו 55 מ"ג של אבץ בכל יום במשך 6 שבועות. אלו שהיו בקבוצה השנייה קיבלו תרופת דמה. לכל הילדים ניתן בנוסף גם ריטלין, תרופה הניתנת באופן שגרתי לטיפול ב-ADHD.
החוקרים, מבית החולים הפסיכיאטרי רוזבה שבטהרן, אמרו כי התנהגותם של כל הילדים השתפרה לאחר תקופת המחקר. יחד עם זאת, אלו שנטלו אבץ הראו שיפור משמעותי יותר.
החוקרים דיווחו, כי יתכן והאבץ משחק תפקיד חשוב בוויסות ייצור הדופמין (נוירוטרנסמיטר, אחד החומרים הכימיים המעבירים גירויים עצביים) במוח. חומר כימי זה קשור לתחושת התענוג והסיפוק, ונמצא קשור ל-ADHD על-ידי מדענים אחרים.
לדברי החוקרים, יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשר את הממצאים ולבדוק אם אכן יש לתת לילדים בעלי תסמונת ADHD תוספת אבץ.
מחקר זה מדגים, למעשה, כי אבץ כתרופה משלימה יכול להוות יתרון בטיפול בילדים עם ADHD. יחד עם זאת, בדיקות נוספות ומינונים שונים של אבץ נדרשים כדי ליישם ממצאים אלו בילדים.
פרופ' פיטר היל, מהקולג' המלכותי לפסיכיאטריה, אמר כי מחקרים נוספים אכן נדרשים. "אני ייעצתי להורים לתת לילדים תוספת אבץ בשנות ה-70. אינני עושה זאת כעת", אמר לחדשות BBC והוסיף כי "בעוד זה מתאים לילדים מסויימים זה לא התאים לאחרים".
"קיימת סכנה כי ילדים יקבלו אבץ במינון גבוה מדיי. לא הייתי מייעץ להורים להתחיל לתת לילדיהם אבץ כעת".
