בג"ץ לא יתערב בחקיקה בנוגע למימון בידוד הקורונה של עובדים - קובעת (יום א', 25.4.21) שופטת בית המשפט העליון,
ענת ברון, בדחותה על הסף את עתירת התאחדות התעשיינים ונשיאות המעסיקים נגד החוק שאישרה הכנסת בנובמבר אשתקד.
החוק קובע, כי מעסיקים ישלמו לעובדיהם את מלוא שכרם בגין ימי הבידוד (בין אם הוא נובע ממגע עם חולה קורונה מאומת ובין אם הוא נובע מחזרתם מחו"ל), בניכוי חלקי של ימי חופשה. עוד קובע החוק, כי הביטוח הלאומי ישפה את המעסיקים בשיעור של 100%-50%, על-פי התנאים המפורטים בו. התעשיינים והמעסיקים טענו, כי החוק כפי שאושר עומד בסתירה להבנות אליהן הגיעו עם מנכ"ל משרד האוצר דאז,
קרן טרנר-אייל, וכי המשמעות תהיה עלות של 150 מיליון שקל עליה לא יקבלו החזר.
בדחותה את העתירה אומרת ברון: "הסעד הראשון והעיקרי המבוקש על-ידי העותרות הוא כי בית המשפט יורה למשיבים לתקן דבר חקיקה קיים בהתאם למתווה המוסכם. סעד זה אינו מסוג הסעדים שערכאה זו נוהגת ליתן שכן אין זה מתפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק להורות לממשלה ולכנסת לחוקק דבר חקיקה", וזאת בשל עקרון הפרדת הרשויות - ובוודאי כאשר מדובר בחקיקה מוכתבת, ערוכה ומוכנה.
ברון מוסיפה: "העותרות מבקשות את התערבותו של בית המשפט בליבת שיקול הדעת הנתון לרשות המחוקקת – הוא הליך החקיקה; ואין להלום טענה שלפיה יש בכוחו של מנכ"ל משרד ממשלתי לכבול את שיקול דעתה של הכנסת בהליכי חקיקה. העותרות דורשות להעביר בוועדות ובמליאת הכנסת את המתווה המוסכם כלשונו ובכך הן מבקשות למעשה למנוע דיון אמיתי, ביקורתי ואפקטיבי על-ידי הרשות המחוקקת – והדבר חותר תחת אחת התכליות המרכזיות שביסוד פעילות הכנסת ופוגע בעצמאותה". טרנר-אייל לא נתנה
הבטחה שלטונית, כי היא יכולה הייתה לכל היותר להבטיח לקדם חקיקה מסוימת - ולא מה תהיה החקיקה הסופית.
לבסוף אומרת ברון, כי העותרים לא צירפו את הכנסת ולא מיצו את ההליכים מולה - ודי בכך כדי לדחות על הסף את העתירה. התעשיינים והמעסיקים חויבו בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים
עוזי פוגלמן ו
יצחק עמית הסכימו עם ברון. את העותרים ייצגו עוה"ד איה רייך-מינא ונטליה רזון, ואת המדינה - עוה"ד
יונתן ברמן ו
אבי טוויג..