בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עבודה בימי קורונה / סקירת משרד האוצר מגלה:
|
|
|
הפגיעה בשוק העבודה בישראל גבוהה ממדינות ה-OECD
|
הירידה בסך שעות העבודה בישראל בחודשים אפריל-דצמבר 2020, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, הייתה מעט גבוהה בהשוואה למדינות אירופה
|
חומרת הגבלות גבוהה מבאירופה [צילום: דוברות המשטרה]
|
|
|
|
|
משבר הקורונה פגע בשוק העבודה בישראל במידה ניכרת, גם בהשוואה למשברים משמעותיים קודמים - כך עולה מסקירה חדשה שפרסמה (יום ד', 9.6.21) שמפרסמת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנושא "הפגיעה בשוק העבודה בישראל בשנת 2020 בהשוואה בינלאומית וביחס למשברי עבר". שיעור התעסוקה במשבר הנוכחי ירד ב-9.7 נקודות אחוז בשנת 2020 לעומת 2019, בהשוואה לירידה בגובה 7.1 ו-9.0 נקודות אחוז במשבר הדוט-קום והאינתיפאדה השנייה (2003-2000) ובמשבר הפיננסי העולמי (2009-2008). עוד קובעת הסקירה כי הירידה המעט חדה יותר בשעות העבודה בישראל בהשוואה למדינות אירופה חלה בעיקר ברבעון השני ובאופן מעט מתון יותר ברבעון השלישי; בעוד שברבעון הרביעי הירידה בישראל הייתה מעט פחות חדה באופן יחסי עוד עולה כי הירידה בסך שעות העבודה בישראל בחודשים אפריל-דצמבר 2020, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, הייתה מעט גבוהה בהשוואה למדינות אירופה: 8.2% - לעומת ירידה חציונית של 6.8% - זאת על-רקע ההגבלות הבריאותיות שהוטלו בישראל ובמדינות ההשוואה בחודשים אלו על הפעילות הכלכלית. עוד קובעת הסקירה כי הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר בקרב עצמאים קטנים 13.4% -בישראל לעומת 9.8% - באירופה. ממצא שיכול להיות קשור, בין היתר, להגבלות שהוטלו בישראל על פעילות ומתן שירותים של יחידים בחלק מהתקופה. הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר בקרב בעלי מלאכה בתעשיה ובבינוי, עובדי משרד, והנדסאים וטכנאים. זאת על-רקע ההגבלות שהוטלו בחלק מהתקופה גם על מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל. מנגד, במשלח היד של עובדים מקצועיים בחקלאות חלה בישראל עלייה מרשימה ויחסית ייחודית בשעות העבודה (16.1%) זאת במקביל לירידה בתעסוקת פלשתנים בענף באותה התקופה מנגד, הפגיעה בתוצר בישראל הייתה נמוכה יחסית להיקף הפגיעה בשוק העבודה בין היתר בזכות עלייה ביצוא (בעיקר היי-טק) ופערים גדולים ביחס ל-OECD בפריון בין ענפים שהושבתו יותר וכאלו שפחות, דבר שצפוי להגדיל את אי-השוויון בהכנסות בישראל. חומרת ההגבלות על הפעילות בישראל לאורך שנת 2020 הייתה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD. עם תחילת הגל הראשון של התפשטות המגפה ) הושתו בישראל הגבלות מחמירות יחסית, ועד חודשי הקיץ ישראל הייתה ממוקמת בעשירון העליון של חומרת ההגבלות. בסגר השני חומרת ההגבלות בישראל חזרה להיות גבוהה יחסית, ולאחריו שבה לרמה מתונה יותר - סביב החציון של מדינות ה-OECD; עד לעלייה נוספת לקראת סוף השנה (תחילת הסגר השלישי). לאחר הסגר השלישי ועם התרחבות מבצע החיסונים בתחילת שנת 2021 רמת ההגבלות בישראל פחתה באופן משמעותי, גם בהשוואה בינלאומית.
|
תאריך:
|
09/06/2021
|
|
|
עודכן:
|
09/06/2021
|
|
מירב ארד
|
הפגיעה בשוק העבודה בישראל גבוהה ממדינות ה-OECD
|
|
הספריה הלאומית מפרסמת את נתוני הוצאת הספרים בשנה שחלפה - 'שנת הקורונה' - מגפת הקורונה השפיעה מאוד גם על ענף ההוצאה לאור בישראל. את האתגרים חוו כל העוסקים בתחום - סופרים, חוקרים, מעצבים ועוד עשרות בעלי מקצוע המתפרנסים מהוצאה לאור של ספרים - ורבים נפגעו באופן משמעותי בשנה שחלפה. ואכן, הביטוי הבולט לפגיעה בענף המו"לות מתבטא בירידה משמעותית במספר הספרים שהתפרסמו. בשנת 2020 נרשמו בספרייה הלאומית רק 6,487 ספרים, ירידה דרמטית ביחס ל-8,225 ספרים שיצאו לאור שנה קודם לכן.
|
|
|
שר הבריאות, יולי אדלשטיין, הודיע כי בעוד כשבוע וחצי תוסר ההנחיה לעטות מסיכות במקומות סגורים. זאת, לנוכח נתוני תחלואת הקורונה הנמוכים.
|
|
|
משרד הבריאות הוסיף את נמיביה לרשימת המדינות שביחס אליהן יש אזהרת מסע חמורה בשל התפשטות נגיף הקורונה בשטחן. הרשימה כוללת היום את המדינות: אורוגוואי, איי סיישל, בוליביה, מלדיביים, נמיביה, נפאל, פרגוואי, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, תוניסיה.
|
|
|
תאגידים משפחתיים אשר החלו כחברות בינוניות והפכו לתאגיד ענק, הם שם דבר במשק העולמי, אפופים לכאורה בהילה של מסורת ואמינות. חברות כמו מאייר-אונד-צי, וולמרט וקרגיל יוצרות שושלות משפחתיות שמשביחות את הונן ומגדילות אותו מדור לדור.
|
|
|
משבר הקורונה יוצר אתגרים רבים במישור המיסוי הבינלאומי. האתגר המרכזי נגרם מעצירה כמעט מוחלטת של הטיסות הבינלאומיות לצד תקופות סגר ובידוד ממושכות. יחידים אשר נתקעו במדינה אחת עלולים להפוך בעל-כורחם לתושבי אותה מדינה לצורכי מס ולחוב במס גם באותה מדינה על הכנסתם הכלל-עולמית. אך הדבר לא נגמר בכך. אותם יחידים עלולים להקים לחברות זרות מוסד קבע באותה מדינה, או אם מדובר בנושאי משרה בחברות זרות - טענה לניהול אפקטיבי של החברות הזרות מאותה מדינה. כפועל יוצא מכך, עלולה לקום דרישה לחבות במס של החברות הזרות באותה מדינה.
|
|
|
|