המושחתת פוגל

"בעלת הבית", העולה בתיאטרון בית ליסין, הוא מחזה המבוסס על ספרה של זוכת פרס ספיר, נועה ידלין, העוסק באושיית ציבור, מהשמאל, המואשמת במעילה בהיקף מיליוני שקל. זהו מחזה הנושק לחיים הציבוריים בארצנו, המועלה בהפקה צנועה וקסומה, מבוצעת בידי להקת שחקנים מוכשרים ובתפקיד ראשי עם יונה אליאן-קשת.

כתבו את ההצגה שלומית ארנון בר-לב וליאת פישמן לני על-פי ספרה של ידלין, וביים אותה עידו רוזנברג שהצליחו להעלות הצגה נוקבת, קולחת ומרירה, המציגה את תהפוכות החיים בקרב משפחה ישראלית שחשד השחיתות נופל על אם המשפחה.

העלילה עוסקת בפרופ' אלישבע פוגל, סמנכ"ל מרכז הירש, העומדת לקבל פרס מפעל חיים על תרומתה למען איחוד עמים, תרומתה לחברה ויוזמות ציבוריות, הנחשדת בשחיתות ובגניבת כספים בהיקף נרחב. פוגל המומה מהחשדות כלפיה וטוענת לחפות מפשע ומשפחתה יוצאת להגנתה. אולם, אט אט ישנם בקיעים גם במשפחה והכתם נופל גם עליהם. הסצנה בזום עם היחצ"ן האמור לנהל את המשבר שבו שרויה פוגל ובני ביתה הוא מוצלחת במיוחד.

המשטרה מציגה שאלות נוקבות שאין להם תשובה וכל אחד מבני הבית מגלה פרשנות משל עצמו למצב החדש שנקלעו אליו. ניגוד העניינים מאיים לפרק את המשפחה. הסוף הוא מפתיע וזוקף לעבר הצופים את המציאות העגומה.

הבמאי עידו רוזנברג הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המוכשרת. ההצגה שזורה בפעלולי בימוי מוצלחים ואין ספק כי מדובר בהצגה רבת קסם, נוקבת, המשרה חוויה תיאטרלית משובחת. יונה אליאן קשת מגלמת את אשת הציבור אלישבע פוגל. משחקה הוא מקצועי ומרגש. יונה שוזרת בדמות עוצמה תיאטרלית ומשחקה המעולה נוסך אמינות ואמפתיה.

תום חגי כבן הצעיר, פסיכיאטר העומד להנחות תוכנית ראליטי, גונב לא אחת את ההצגה, במשחק מוחצן, קולח והחלטי. תום הוא בעל פוטנציאל משובח ומשחקו הוא נפלא. רוברט הניג כבעלה של פוגל, בן עמי, מגיש משחק מקצועי מושלם, כראוי לאחד מוותיקי הבמה. משחקו קולח ואמין והוא מנהל את הדמות לעילא ולעילא.

יעל וקשטיין מגלמת את הבת אביטל, אדריכלית, שפוגל העדיפה על פניה אדריכל ערבי לתכנון הבית. יעל משחקת באורח אמין, יפה ונעים ויש לה כישורי משחק מוצלחים מאוד. אלירן הרוש מגלם את בעלה ומשחקו הוא יפה מאוד, קולח ויש לו יכולות טובות מאוד.

יניב לוי מגלם את הבן אסא, ומשחקו רצוף יכולות תיאטרליות מצויינות. יש לו נוכחות בימתית מוצלחת מאוד. ענבר דנון מגלמת את גרושתו, יפעת, רופאת ילדים ובתפקידה הקצר אך המוקפד והיפה - היא בולטת מאוד. אין ספק שיש לה פוטנציאל מרשים.

התפאורה של אדם קלר היא פרקטית ונאה. התלבושות של אורנה סמורגונסקי הן ראויות ויפות. עיצוב התאורה של קרן גרנק הוא מוקפד ומוצלח. המוזיקה של ניר לוגסי-שלו, שחקן ןמוזיקאי, בוגר בית צבי, היא מרשימה ומרטיטה.

ליאת פישמן לני ושלומית ארנון בר לב, הצליחו להעביר את ספרה המרשים של נועה ידלין באורח נהדר אל הבמה של תיאטרון בית ליסין והתוצאה היא הצגה ראויה ויפה, הנושקת לאירועים המתאימים גם לחיים הציבוריים בארצנו.