במהלך סקר ארכיאולוגי שנערך לאחרונה באזור ואדי רשאש שבמזרח בנימין מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בראשות ד"ר דביר רביב, נמצאו מטבעות שמלמדים על ההיסטוריה היהודית במקום.
מטבע אחד מימי המרד הגדול נמצא על פני השטח בחורבת ג'בעית שליד יישובי גוש שילה, ומטבע שני מימי מרד בר-כוכבא נמצא במערה במצוקי ואדי רשאש הסמוך כקילומטר מצפון.
המטבע מחורבת ג'בעית הוטבע סביב שנת 67 לספירה ונושא בצידו האחד עלה גפן ואת הכתובת העברית "חרות ציון", ובצידו השני מופיעים גביע והכיתוב "שנת שתיים".
המטבע מוואדי רשאש הוטבע בין השנים 135-134 לספירה, בצידו האחד נראים לולב מוקף בזר וסביבו הכיתוב "לחרות ירושלים", ובצידו השני כלי נגינה ככל הנראה כינור והכיתוב "שמעון", שמו הפרטי של מנהיג המרד שמעון בן כוסבה, או בכינויו המוכר יותר בר-כוכבא.
הסמלים והסיסמאות על גבי מטבעות היהודים בשתי המלחמות ברומאים הצהירו על מטרות המורדים: חרות מדינית, שחרור ירושלים מידי הכובש הרומי וחידוש הפולחן במקדש.
המטבע מחורבת ג'בעית מתווסף לממצאים אחרים מתקופת הבית השני ומימי המרידות ברומאים שנתגלו באתר דוגמת מקוואות טהרה, מערכת מסתור, כלי אבן ומערות קבורה, כל אלה השתייכו ליישוב יהודי שהתקיים במקום עד למרד בר-כוכבא.
לצד המטבע מוואדי רשאש התגלו שברי כלי חרס רבים שהובאו למערה על-ידי פליטים יהודים בימי מרד בר-כוכבא. בכך מערה זו מתווספת לעשרות מערות טבעיות שהיו בשימוש המורדים באזור מדבר יהודה ובתחומי המרחב הכפרי של ארץ יהודה.
לדברי ד"ר רביב "המערה בוואדי רשאש בה התגלה המטבע ממוקמת כ-6 קילומטרים צפונית למערת ערק א-נעסנה שבוואדי א-דליה, שמאז גילויה בשנות ה-60 של המאה העשרים נחשבה למערת המפלט הבר-כוכבאית הצפונית ביותר במדבר יהודה. לדבריו "המטבע מוואדי רשאש מצביע על נוכחותה של אוכלוסייה יהודית באזור עד לקראת סופו של מרד בר-כוכבא, זאת בניגוד לטענה שהושמעה בעבר במחקר שהיישוב היהודי מצפון לירושלים חרב בימי המרד הגדול ולא נושב לאחר מכן. מטבע זה הוא אף העדות הראשונה לכך שחבל עקרבת, הצפוני מבין מחוזותיה של ארץ יהודה בתקופה הרומית, נשלט בידי המינהל של בר-כוכבא."
