מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, פנה במכתב בהול אל ראש הממשלה, אריאל שרון, באזהרה: אנו עלולים להפסיד במשאל ההינתקות, אם לא יתגייסו שרי הליכוד כדי להסביר את המהלך בקרב המתפקדים.
אולמרט החליט לפנות אל שרון במכתב זה - על-אף הסיכון שעתם שיגור המכתב ייצור לחץ וחשש מפני כישלון אפשרי של משאל ההינתקות - לאחר שכל פניותיו, מאחורי הקלעים, לא הועילו. אולמרט לחוץ: המשאל קבוע ליום 2.5.04, ולמרות זאת, עד כה לא ניראית תנועה בשטח מצד השרים המובילים בליכוד.
מתנגדי ההינתקות, לעומת זאת, עובדים היטב בשטח. הם מגייסים כספים וכן אלפי פעילים, מחלקים סטיקרים, רוכשים פרסום בשלטי חוצות ומפעילים מערכת משומנת של דיוור ישיר. מקורותה מימון: תרומות מצד הפעילים עצמם, בעלי הון מחו"ל וגם תקציבים מסויימים מצד כמה מועצות מקומיות המצויות בחבל עזה.
אולמרט פנה כבר בשבוע שעבר אל שרון ואל שרי הליכוד, וביקשם להתגייס למערך ההסברה. אולמרט מפנה למעשה אצבע מאשימה במיוחד כלפי השרים בנימין נתניהו, לימור לבנת, סילבן שלום ואחרים, שאינם פועלים במרץ, לטענתו, ואינם מגלים נוכחות בשטח, וזאת למרות שהודיעו פומבית על תמיכתם בהינתקות.
האשמות הדדיות: אולמרט נגד סילבן שלום
ובינתיים, הקרב בליכוד הולך ומחריף. על-פי הסקרים האחרונים שנערכו השבוע ופורסמו ביומיים האחרונים, מתברר כי הולך ומצטמצם הפער בין המתנגדים לבין אלה המצדדים בהינתקות. כך הדבר בסקר של רשת ב' וכך גם מהנתונים העולים מסקר של עיתון הארץ.
העימות מחריף גם על-רקע יריבות אישית בין חלק מהשרים. השר אולמרט תקף את שר החוץ, סילבן שלום, וכינה אותו: "קריקטורה של שר". רוגזו של אולמרט נובע מהצעה שהעלה השר שלום, לפיה שרים בממשלה יוכלו להיפגש בחו"ל רק עם עמיתיהם, ולא עם אישיות בכירה יותר מהם (ראש ממשלה ו/או נשיא) - אלא אם יאושר הדבר, ומראש, על-ידי השר שלום וראש הממשלה.
השר שלום העלה זאת, לאחר שהתברר כי שרון משגר לחו"ל, "מעל ראשו", שרים בכירים (כמו אולמרט) ופקידים בכירים (כמו ויסגלס) לפגישות בחו"ל. השר שלום רועם על כך, וטוען כי עוקפים אותו ופוגעים ביוקרתו ובסמכותו.
השר אולמרט, שהתייחס כאמור לכך, אמר כי הצעתו של השר שלום הינה שטותית, ומכל מקום - היא אינה תופסת לגביו, כיוון שהוא נושא בתואר מ"מ ראש הממשלה.
השר שלום לא נשאר חייב: הוא ואנשיו הטיחו באולמרט, כי זה דוחף את חוטמו לנושאים לא-לו, וזאת במקום לדאוג למובטחים וכלכלה.
