בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ענף הבקר - ענף החקלאות המרכזי בבוצואנה [צילום: פלאש 90]
החברה הישראלית באטמ זכתה במכרז לטיפול בפסולת חקלאית בבוצואנה במכרז בשווי של כ-910 אלף אירו. על-פי הודעה שמסרה לבורסה, מתוך סכום זה כבר נמסרו לחברה 376 אלף אירו והיתרה צפויה להתקבל עם השלמת הפרויקט במהלך המחצית השנייה של שנת 2022.
הטכנולוגיה שבה נעשה שימוש בפרויקט בבוצואנה גורסת ומבצעת סטריליזציה של הפסולת החקלאית, באופן שמאפשר מניעת פליטה של חומרים מזהמים במהלך התהליך. על-פי הדיווח שמסרה (יום ב', 1.11.21) באטמ לבורסה, התהליך מאפשר להימנע מטביעת הפחמן שקשורה בדרך כלל בשינוע הפסולת החקלאית ומאפשר הפרדת הפסולת לחלבונים ולשומנים אשר יכולים לשמש בשימוש משני.
מדובר בפרויקט הראשון של קבוצת באטמ באפריקה בהקשר של יישום פתרונות לפסולת חקלאית שקשורה בטיפול בצאן ובבקר. על-פי הדיווח שנמסר לבורסה, ענף הבקר הוא ענף החקלאות המרכזי בבוצואנה.
הטכנולוגיה שבה משתמשת באטמ תוצג בימים הקרובים בוועידת האקלים המתקיימת בגלזגו שבסקוטלנד על-ידי נשיא צ'אד, המגובה אישית על-ידי נשיא צרפת, עמנואל מקרון. הצגת המערכת אמורה להיות יריית הפתיחה בתוכנית "הקיר הירוק הגדול" שהכין האו"ם ומוליכה צרפת. גורמים בבאטמ אמרו ל-News1 כי המערכות הרובוטיות מיוצרות על-ידי החברה בהונגריה. לטענתם, קשיים ביורוקרטיים מנעו הקמת המפעלים בישראל.
ראש ממשלת הודו, נדרנרה מודי, הודיע בוועידת גלזגו כי עד לשנת 2030 תעבור מחצית ממשק החשמל ההודי לאנרגיות מתחדשות ועד לשנת 2070 תגיע ליעד של אפס פליטות פחמן (מודי. שני עשורים אחרי היעד של הוועידה [צילום: אלסטייר גרנט, AP])
שרת האנרגיה קארין אלהרר עוכבה שעתיים בכניסה לוועידת גלזגו, לא הורשתה להתקרב עם הרכב הנגיש - וחזרה למלון. ראש הממשלה בנט שוחח איתה, ואמר לה שהישארותה מחוץ למתחם בגלל בעיות נגישות אינה מקובלת עליו. בהנחייתו, השרה תגיע מחר למתחם הוועידה בשיירת ראש הממשלה.
שר החוץ יאיר לפיד מסר בתגובה לאירוע: "הערה למארגני ועידת האקלים בגלזגו - אי-אפשר לדאוג לעתיד, לאקלים, ולקיימות אם לא נדאג קודם לבני האדם, לנגישות ולאנשים עם מוגבלויות".
ראש הממשלה הפלשתינית, מוחמד אשתייה, מאשים בנאומו בוועידת האקלים של האו"ם את ישראל בזיהום ופגיעה אקלימית ברשות הפלשתינית: "ההתנחלויות הורסות את הטבע הפלשתיני, הישראלים פולטים ושופכים חומרים רעילים שהם עיקר הזיהום ברשות".
בוועידת האקלים אמר רה"מ בנט: "טביעת הרגל הפחמנית שלנו אולי קטנה, אבל ההשפעה שלנו על שינויי האקלים - יכולה להיות אדירה" ▪ "נרתום את החדשנות הטכנולוגית של ישראל למאבק בשינוי האקלים" ▪ "נזדקק להמצאות חדשות ולטכנולוגיות חדשות, שעדיין לא דמיינו. ישראל יכולה להיות אומת חדשנות האקלים"
בפגישתם בגלזגו דנו נשיא צרפת וראש הממשלה בהתקדמותה של אירן בהעשרת אורניום ▪ לפני כן נועד בנט עם ר"מ אוסטרליה מוריסון ▪ על נושא האקלים אמר: "זה לא צריך להיות נושא פוליטי, זה העתיד שלנו" (עמנואל מקרון ונפתלי בנט [צילום: חיים צח/לע"מ])
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, נפגשה עם פרופ' קוסטס קאדיס, שר החקלאות, פיתוח הכפר והסביבה של קפריסין בשולי ועידת האקלים בגלזגו שבסקוטלנד.
בפגישה אמרה זנדברג: "לאור האתגרים המשותפים והאקלים הדומה, טבעי שנשתף פעולה בתחום הסביבה ושינוי האקלים. בשנים האחרונות היו לישראל שיתופי פעולה נרחבים עם קפריסין בנושאים שונים, כולל בנושאי ניהול מים, שינוי אקלים וסביבה ימית".
השניים סיכמו להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה ואף להרחיבו ביוזמות משותפות. השר הקפריסאי הזמין את ישראל ליוזמה שהם מובילים לשיתופי פעולה של מדינות המזרח התיכון ומזרח הים התיכון להתמודדות עם משבר האקלים במשותף.
זנדברג ציינה בפגישה כי כשתי מדינות השוכנות לחופי הים התיכון, לישראל ולקפריסין מאפיינים סביבתיים דומים רבים ואף אתגרים משותפים. ישראל וקפריסין שוכנות באזור שמושפע מאוד ממשבר האקלים ומפעילות אנושית על הסביבה. לכן שיתוף פעולה אזורי בתחום הסביבה הוא מתבקש.
מיקומה של ישראל באקלים ים-תיכוני צחיח למחצה גרם לכך שיש למדינה ניסיון, ידע וטכנולוגיות להתמודדות עם משבר האקלים, ושיתוף הפעולה עם מדינות האזור - יוון בתוכן - מאפשר לייצר מסגרת עבודה משותפת. מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, הרחיבה בפגישה על יוזמת דזרטק של המשרד ושותפיו לטכנולוגיות מדבריות בבאר שבע.
שני השרים הדגישו את החשיבות שהם רואים בהסתמכות על מדענים בנושאי האקלים ופיתוח פלטפורמות להחלפת מידע בנושא.
תמר זנדברג ושר החקלאות של קפריסין קוסטס קאדיס [צילום: המשרד להגנת הסביבה]
ראש הממשלה נפתלי בנט, מקיים (יום ב', 1.11.21) סבב הפגישות עם מנהיגי העולם בוועידת האו"ם לשינוי אקלים שמתקיימת בגלזגו, סקוטלנד. תחילה נפגש עם ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, ולאחר מכן נועד עם נשיא צרפת עמנואל מקרון.
תחושה של כישלון מרחפת מעל ועידת גלזגו עם פתיחתה. רוב המדינות רחוקות מלעמוד בהתחייבויותיהן. כדור-הארץ ממשיך להתחמם, עם תוצאות קטלניות. מתחים בין כמה מן השחקנים הראשיים, כולל ארה"ב וסין, הפחיתו את הציפיות בנוגע למה שניתן להשיג. אבל – כותב וושינגטון פוסט – גורם אחד נותן תקווה למדענים ולפעילים בתחום שינויי האקלים: במדינות רבות יש תזוזה פוליטית בתחום. המפלגות הירוקות, שפעם נתפסו כקבוצות של תמהונים, צוברות תמיכה. רעיונות ירוקים הפכו למקובלים, ומועמדים מכל קצווי הקשת הפוליטית מציגים את עצמם כידידי האקלים. הבוחרים החלו להביא בחשבון את האקלים בעת ההצבעה.
העתיד מוטל על כפות המאזניים. ועידת גלזגו תקבע במידה רבה כיצד 7 מיליארד תושבי העולם ישרדו בכוכב לכת חם יותר והאם ניתן למנוע מן הדורות הבאים את התוצאות הקשות ביותר של ההתחממות. הכישלון עד כה הוביל לשטפונות, שריפות, גלי חום ובצורות קטלניים ברחבי העולם, וחשף פער עצום בין הקונצנזוס המדעי לבין חוסר המעש הפוליטי.
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו