|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
צילום של סריג בקרינת איקס. הצילום מדגים את ההגברה שמבצע הסינטילטור הננופוטוני. הריבוע הבולט הוא האזור המוגבר, בו רואים שהתמונה חדה יותר [צילום: Selwyn Q Bachus II]
|
|
|
|
|
קפיצת מדרגה בעולם הדימות
|
|
קבוצת המחקר מ-MIT והטכניון נקטה בגישה שונה מזו שנקטו ה עד כה: במקום לפתח חומרי סינטילציה חדשים, היא שינתה את פני השטח של החומרים הקיימים באופן המשפר את יעילותם ● ייתכן שהשיפור הממשי קרוב לפי 100
|
|
טכנולוגיה שפיתחו חוקרים ב-MIT ובטכניון צפויה להוביל לקפיצת מדרגה ביעילותם של מכשירי רנטגן ומערכות CT ובמהירות פעולתם. במחקר שהתפרסם ב-Science שותף פרופ' עדו קמינר, ראש מעבדת AdQuanta ע"ש רוברט ורות מגיד.
גילוי קרני הרנטגן בשנת 1895 חולל שינוי דרמטי בעולם הרפואה. המצאתו של וויליאם רנטגן הובילה לשימוש בקרני רנטגן, הנקראות גם קרני X, במיפוי הרקמות הפנימיות של גוף האדם. אף שהרנטגן משמש בעיקר למיפוי מצבן של שיניים ועצמות, כיום נעשים בו שימושים אחרים ובהם איתור קרעים בשרירים וממוגרפיה של השד וכן שימושים לא רפואיים כגון בדיקת איכותם של רכיבי תעשיה שונים.
טכנולוגיית CT, שהומצאה רק ב-1972, כמעט מאה שנה אחרי מכשיר הרנטגן הראשון, עושה שימוש מתוחכם יותר באותה קרינה; באמצעות עריכת צילומים רבים מזוויות שונות, וניתוחם הממוחשב, היא מספקת תמונה תלת-ממדית מורכבת של האזור הנסרק.
ביישומים הרפואיים של רנטגן ו-CT משוגרות קרני רנטגן לתוך גופו של הנבדק ונקלטות בצד השני על-ידי גלאים הקרויים סינטילטורים ("נצנצים" בעברית). גלאים אלה קולטים את הפוטונים עתירי האנרגיה של קרני הרנטגן וממירים אותם לפוטונים "רגילים" - קרינת אור בספקטרום הנראה. קרינה זו פוגעת בלוח צילום וכך מתקבלת התמונה הקלינית של פנים הגוף. תהליך דומה משמש גם במחקר מדעי (במיקרוסקופ אלקטרונים) ובאופטיקה (מערכות ראיית-לילה, למשל).
|
|
|
|
|
[צילום: Selwyn Q Bachus II]
|
|
|
| בתמונה: סינטילטורים ננופוטוניים מאפשרים להביט לתוך עצמים תוך שימוש מופחת בקרינה בעלת השפעה מסוכנת. | |
|
|
|
אחד מצווארי הבקבוק בתהליך הסינטילציה הוא מיעוט הפוטונים שפולטים סינטילטורים כתוצאה מהפיזור שלהם לכלל הזוויות (נקרא פליטה איזוטרופית). בשל תופעה זו, חלק ניכר מפוטונים אלה אינם מגיעים ללוח הצילום והתוצאה היא רזולוציה נמוכה יחסית של התמונה המתקבלת. עקרונית אפשר לחפות על כך בהגברה משמעותית של קרינת הרנטגן, אולם נהוג להימנע מכך מסיבות ברורות - קרינה חזקה מסוכנת לתאי האדם, והיא מסוכנת במיוחד לילדים ואנשים העוברים סריקות אלה כדבר שבשיגרה. עד כה, עיקר המאמץ בשיפור סינטילטורים התמקד בניסיון לבנות סינטילטורים מחומרים חדשים, אתגר שההתקדמויות בו הן מעטות ונדירות. קבוצת המחקר מ-MIT והטכניון נקטה גישה שונה: במקום לפתח חומרי סינטילציה חדשים, היא שינתה את פני השטח של החומרים הקיימים באופן המשפר את יעילותם. החוקרים מעריכים במאמר כי מדובר בשיפור של פי 10 ברזולוציה זו, אולם ייתכן שזוהי הערכת חסר והשיפור הממשי קרוב יותר לפי 100. את ההשראה לרעיון לשיפור הטכנולוגי האמור הגה יניב קורמן, דוקטורנט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי העורך את מחקר הדוקטורט בהנחיית פרופ' עדו קמינר. במאמר שהתפרסם בקיץ 2020 ב-Physical Review Letters (ראו סיקור נוסף ב-Physics Today) הציגו השניים גישה חדשה בגילוי קרינת רנטגן - על-ידי שיפורם של סינטילטורים מחומרים קיימים על-ידי עיבוד החומרים בסקלה ננומטרית, המתואמת במיוחד לאורך הגל של אור הסינטילציה הנפלט מהם. באותו מאמר הדגישו השניים כי הצגה יישומית של המערכת עשויה לארוך זמן רב; בדיעבד מתברר כעת שתוך פחות משנתיים נבנתה המערכת הראשונה בשיתוף פעולה עם חוקרי MIT ובהובלתם. אף שיידרשו עוד מחקרי המשך ומאמץ יישומי כדי להטמיע את הסינטילטורים המשופרים במערכות רפואיות של ממש, פרופ' קמינר מאמין כי השיטה שפיתח עם עמיתיו "תוביל לשיפור דרמטי באיכות התמונה המתקבלת תוך הפחתה משמעותית בחשיפת המטופל לקרינה - שתי מטרות מרכזיות בפיתוחן של טכנולוגיות אבחון חדשות מבוססות רנטגן. השיטה החדשה תשפר גם טכנולוגיות לא רפואיות המבוססות על יצירה וגילוי של קרינת רנטגן". שני מדענים בעלי שם עולמי, שלא השתתפו במחקר האמור, התייחסו בהתלהבות לפרסום. "המאמר מציג הישג משמעותי מאוד", אמר פרופ' רג'יב גופטה, נירו-רדיולוג ב-MGH (בית החולים הכללי במסצ'וסטס) ופרופסור בבית הספר לרפואה בהרווארד. "הוא מדגים את העובדה שהטכנולוגיה משפרת סריקות רנטגן פי 10, וגם אילו שיפרה אותן 'רק' פי שניים זו הייתה מהפכה של ממש בתחום זה". לדברי פרופ' אלי יבלונוביץ', מהנדס חשמל ומחשבים באוניברסיטת קליפורניה ברקלי, "אף שעוד צריך להדגים את יישומה של הגישה ביישומים רפואיים, מדובר כאן בעבודה מקורית ואיכותית מאוד בנושא שלא זכה לתשומת הלב הראויה: סינטילטורים המבוססים על גבישים פוטוניים". במחקר שותפים חוקרי MIT פרופ' מרין סוליאצ'יץ', ניקולס ריברה, ושארל רוק-קארם. למאמר ב-Science לחצו כאן.
|
|
|
הקונספט של סינטילטורים (נצנצים) ננופוטוניים. החוקרים השתמשו בגבישים פוטוניים להגברת יעילות הגלאי לקרינת איקס. למחקר השלכות תחומים רבים ובהם דימות רפואי [צילום: Selwyn Q Bachus II]
|
|
|
|
| תאריך:
|
02/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
02/03/2022
|
|
יפעת גדות
|
|
26 דיירים בבניין ברחוב אבן-גבירול בהרצליה תובעים 5 מיליון שקל מחברת עדי יעדים ובא-כוחה, עו"ד יצחק (ג'קי) חג'ג'.
|
|
|
|
|
ח"כ איתמר בן-גביר תובע מחברת מטא, חברת-האם של פייסבוק, 2.7 מיליון שקל בטענה לפגיעה בפרסומיו ברשת וזאת מטעמים פוליטיים. התביעה, שהוגשה (1.3.22) לבית המשפט המחוזי בירושלים, מתייחסת לפרסומים של בן-גביר בעקבות המהומות בשכונת שייח ג'ראח בירושלים בחודש שעבר.
|
|
|
|
|
ההתאחדות לכדורגל והרשות לבקרת תקציבים הפועלת בה מבקשות לשחרר 3 מיליון שקל מכספיו של משה חוגג, בעלי בית"ר ירושלים, כדי למנוע את קריסתה. מדובר בחלק מן הכספים שנתפסו בידי להב 433 במסגרת החקירה נגד חוגג, החשוד במרמה והלבנת כספים במיליוני שקלים. הבקשה הוגשה (28.2.22) לבית משפט השלום בראשון לציון יחד עם הנאמן לקבוצה, עו"ד יצחק יונגר, בידיו הפקיד חוגג את ניהולה.
|
|
|
|
|
הקרן הקיימת הזרימה בשנים 2017-2014 מיליוני שקלים לגורמים פוליטיים ולגורמים פרטיים, למטרות שאינן עולות בקנה אחד עם תפקידיה ולעיתים תוך קבלת אישורים בדיעבד. חלק ניכר מן ההזרמות היו לגורמים הקשורים לדני עטר, שהיה היו"ר שלה בשנים 2020-2015, ואחרות בוצעו בתקופתו של אפי שטנצלר שקדם לו. כך קובע דוח ביקורת חריף במיוחד של רו"ח איציק סלובודאינסקי, שהוגשת לרשמת ההקדשות במשרד המשפטים, עו"ד קארן שוורץ.
|
|
|
|
|
חיילים בשירות חובה הושפלו בידי מפקדיהם, שהורו להם לעשות את צרכיהם בכוס על-מנת להוכיח שהם סובלים מקלקול קיבה. בירור קבילה בנושא בנציבות קבילות החיילים העלתה כי מספר רב של חיילים ביחידה התלוננו על כאבי בטן, הקאות ושלשולים, ונוצר חשד כי חלקם מנצלים את המצב כדי לקבל הקלות באימון. מפקד הפלוגה אסף את החיילים, חילק להם כוסות חד-פעמיות והורה להם לעשות את צרכיהם בכוסות ולהניח אותן במרכז הפלוגה כששמותיהם רושמים עליהן. בעקבות הקבילה, מפקדו של החייל הקובל נשפט.
|
|
|
|
|
