נדחו הערעורים על הקרטל שמנע בניית ממ"דים בדרום

בדחותה את הערעור קובעת ברק-ארז, כי אכן הסכמה שלא להתמודד במכרז מהווה הסדר כובל. "החרמת המכרז על דרך של החלטה מתואמת שלא לגשת אליו כלל - מהווה אמצעי להפעלת לחץ על עורך המכרז לשנות את תנאיו המסחריים, באופן שייטיב עם המתחרים במכרז על חשבון מתחרים פוטנציאליים אחרים. בכך יש כדי לפגוע בערך המוגן של העבירה - שמירה על קיומו של שוק חופשי ותחרותי. בהקשר של מכרז ציבורי מצטרפת לכך פגיעה נוספת בתכליותיו של המכרז ובאינטרסים הציבוריים הניצבים ביסודו", היא אומרת.

המקרה הנוכחי חמור עוד יותר, שכן ההחלטה כבלה את שיקול הדעת של כל החברות, שכן בלעדיה - ייתכן שחלקן היו מתמודדות בשלב השני. ואילו לגבי קבלני המשנה אומרת ברק-ארז, כי הם היו "מבצעים בצוותא" של העבירה, שכן הצטרפותם להחרמה מצד קבלני המדף חיזקה אותה ואף אפשרה אותה. התביעה לא הייתה צריכה להוכיח שהנאשמים היו מודעים לפסול שבמעשיהם, והם גם אינם יכולים להסתמך על שתיקתו של היועץ המשפטי של התאחדות בוני הארץ - משום שהעדר ייעוץ (בניגוד לקבלת ייעוץ ספציפי בתנאים שנקבעו בפסיקה) אינו הגנה.

ברק-ארז דחתה גם את הערעורים על העונשים - 3.5 חודשי עבודות שירות לאשר ושלושה חודשי עבודות שירות לקולן ונוימן. היא מזכירה, כי ככלל - העונש על עבירות הגבלים הוא מאסר, ובית המשפט הקל עימם בעיקר לנוכח התמשכות ההליכים (כאמור, מדובר בעבירות מלפני 14 שנים). העבירות היו חמורות, מדגישה ברק-ארז: "המדובר היה במכרז ממשלתי שנועד לקדם אינטרס ציבורי חשוב, וזאת בלשון המעטה. כתוצאה מהתגבשות ההסדר בין החברות הקבלניות, שבו נטלו חלק המערערים דנן, התעורר הצורך בפרסום מכרז חדש, דבר אשר כפי שקבע בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע העבודות החיוניות".

בסיום פסק הדין אומרת ברק-ארז: "ניתן להביע תקווה, כי בניגוד ל'רוח' שעלתה מחלק מן הטענות בהליך הנוכחי, תשתרש ההבנה כי עבירות על חוק התחרות - עבירות לכל דבר הן. פגיעתן באינטרס הציבורי קשה, ומי שכושלים בהן יידרשו לתת את הדין על מעשיהם במלוא החומרה". היא גם אומרת כי המקרה מדגיש את חשיבותו של הייעוץ המשפטי: "חובתם של יועצים משפטיים להתריע באותם מצבים שבהם הליכי קבלת החלטות נוטים לעבר מסלול שאינו חוקי במובהק. או אז עליהם לצאת מן הצל וליטול על עצמם את התפקיד המחייב, גם אם לא נעים, של אמירת 'לא' בתקיפות, ולהזהיר באופן יזום מפני ההיבטים הפליליים של המעשים". במקביל, "ניתן לצפות גם ממי שנזקק לשירותים משפטיים להציג שאלות קשות ולפעול באופן רציני לבירורן, ולא רק לנקוט בגישה של 'אל תעירו ואל תעוררו'".

השופט נעם סולברג מוסיף: "היקפו הכספי של המכרז הנדון נאמד בתחילה בעשרות מיליוני שקלים, ובהמשך, צפוי היה להגיע אולי לכדי מאות מיליוני שקלים. אך לא 'רק' בכסף עסקינן, אלא בחיים עצמם. המכרז נועד כזכור להוציא מן הכוח אל הפועל את החלטת הממשלה מחודש פברואר 2008 למיגון דירות ביישובי עוטף עזה, על-מנת לספק לתושבים שם הגנה - להציל את חייהם - פשוטו כמשמעו, וזאת במהירות המירבית. החרמת המכרז באותו הסדר כובל משותף, חִייבה פרסום מכרז חדש, וכפועל יוצא מכך התעכב מיגון יישובי עוטף עזה, בעוד התקפות הטילים - נמשכות".

השופטת יעל וילנר הסכימה עם ברק-ארז. את המערערים ייצגו עוה"ד איריס שמואלי, ליזי בר-שובל ורונית אמיר-יניב, ואת המדינה - עוה"ד אסף מוזס, אוהד בורשטיין ואסנת שלזינגר.