מפרקי רשת האופנה הוניגמן תובעים 20 מיליון שקל מהמנכ"ל לשעבר, קובי מוייסה, וממי שהיה סמנכ"ל הכספים, קוטי לוי. הם גם טוענים למעשי מרמה בהיקף של 63 מיליון שקל שביצעו מי שהיו בעלי הרשת, האחים מיכה הוניגמן ויעקב הוניגמן, אשר אינם נתבעים בשל היותם בהליכי פשיטת רגל. התביעה הוגשה (23.10.22) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
הרשת ניהלה בשיאה 140 חנויות, העסיקה 1,000 עובדים במישרין ומאות נוספים בעקיפין וייצרה ומכרה ביגוד במותגים שונים. היא קרסה בתחילת 2018 ומפרקיה הם עוה"ד קרן רייכבך-סגל ופיני יניב ורו"ח בועז גזית. מוייסה היה המנכ"ל מאז 2016, ולוי - סמנכ"ל הכספים מאז 2014. התביעה הוגשה גם נגד חברת הביטוח מגדל, ממנה רכשה הוניגמן ביטוח נושאי משרה.
במרכז התביעה עומדת הטענה, לפיה מוייסה ולוי התנהגו ברשלנות כאשר התעלמו מנורות האזהרה הרבות בשנת 2017 ופעלו בצורה מנוגדת למצופה ממנהלים סבירים. המפרקים גם טוענים, כי החברה קרסה בשל כשלים ניהוליים של נושאי המשרה ולא בשל גורמים חיצוניים. עוד נטען, כי למרות שלא נטלו חלק במעשי התרמית של האחים הוניגמן - הם אמורים היו לזהות אותם ולפעול בהתאם.
על-פי התביעה, מאז 2015 הורע משמעותית מצבה של הוניגמן: המכירות ירדו בעשרות מיליוני שקלים, הפדיון השנתי למ"ר ירד ב-9%, הרווח הגולמי ירד ב-13% (כאחוז מהמכירות) בעיקר משום שההנהלה הגדילה את הייצור המקומי והקטינה את הייבוא, החברה עברה מרווח תפעולי של 11 מיליון שקל להפסד של 30 מיליון שקל, ועלויות המכר וההוצאות התפעוליות עלו ב-13 מיליון שקל. בסך-הכל נגרמו לרשת כשלים ניהוליים ב-123 מיליון שקל בתקופת כהונתו של מוייסה.
המפרקים מצביעים על מספר כשלים בולטים לשיטתם בשנת 2017. הרשת השקיעה 4 מיליון שקל ב-50 סניפים מפסידים במקום לסגור אותם. הוצאות השכר עלו ב-10 מיליון שקל, ואילו עלויות המכר גדלו ב-9 מיליון שקל בעיקר בשל הרחבת הייצור המקומי. הרשת שילמה דמי שכירות ודמי ניהול מופרזים בעד חנויותיה (3.5 מיליון שקל ב-2017). היא הכפילה באותה שנה את הוצאות הפרסום ל-4.5 מיליון שקל. 2017 הסתיימה בהפסד תפעולי של 30.1 מיליון שקל, אך מוייסה ולוי לא ביצעו פעולות בסיסיות כדי להתמודד עם הפסד זה - טוענים המפרקים.
עוד נטען, כי הוניגמן נמנעה בצורה שיטתית מתשלום הפרשות סוציאליות לעובדיה, הוסיפה בצורה מלאכותית 10 מיליון שקל למאזנה לשנת 2016, שימרה בספריה מס נדחה ב-6 מיליון שקל למרות שלא הייתה זכאית לממש אותו והקטינה בצורה מלאכותית ב-3 מיליון שקל את ההוצאות בגין שיפוצים בחנויותיה.
התרמית הנטענת באה לידי ביטוי בניפוח הצגת המלאי בספריה של הוניגמן, נאמר בתביעה; כל משתמש סביר במערכת המיחשוב שלה אמור היה לשים לב לכך, ומכאן האחריות שהם מייחסים למוייסה ולוי. הניפוח בוצע במספר דרכים: 700,000 מתוך מיליון הפריטים שנרשמו במלאי היו פיקטיביים; חלק ממלאי הבדים היה פיקטיבי גם הוא והועמסו עליו הוצאות ייצור בלתי סבירות; שערי המט"ח נרשמו ב-25% מעל השער האמיתי; ולא נמחקו הפרשים שהתגלו בספירות מלאי. התוצאה הייתה שבשנת 2016 נרשם לחברה הון עצמי של 26 מיליון שקל, בעוד בפועל היה לה גרעון בהון של 40 מיליון שקל. טרם הוגשו כתבי הגנה.
