הלך לעולמו לאיש הרדיו, הקריין, העורך והמפיק יעקב בן הרצל. מראשוני קרייני
קול ישראל. לפני שנתיים בהגיעו לגיל 90 פרסמתי כתבה ובה ראיון שערכתי עימו והמידע על-אודותיו מבוסס על דבריו בראיון זה.
פרקי חייו
יעקב בן הרצל נולד ב-28 ביוני 1930 בווילנה בירת ליטא, בן יחיד לשמעון ולרבקה בן-הרצל. בשנת 1934 בהיותו בן 4 לערך, עלה עם הוריו לארץ ישראל. המשפחה השתקעה בתל אביב והתגוררה ברחוב הקישון בדרום העיר. האב שמעון עבד בדפוס "
הפועל הצעיר". יעקב נשלח לגן הילדים של טובה חיסקינה ברחוב השחר. הגננת שלו שם הייתה שרה לוי תנאי, לימים כלת פרס ישראל ומיסדת תיאטרון המחול ענבל. לימים הזמינה שרה לוי תנאי את יעקב בן הרצל לשמש מנכ"ל תיאטרון ענבל.
יעקב למד בבית ספר היסודי "בלפור" בתל אביב. ובהמשך בתיכון למד בגימנסיה העברית הרצליה."יעקב הוא בוגר מחזור ל"ו בגימנסיה", מחזור תש"ח שלימודיו קוצרו בשל מלחמת השחרור ושסיים לימודיו באפריל 1948. יחד איתו במחזור זה, כך אני למד מעיון בארכיונים, היו
מרדכי וירשובסקי לימים חבר כנסת ופעיל לזכויות אזרח, הסופר והמשורר ישראל מנחם ויסלר (פּוּצ'וּ), שחקן התיאטרון והקולנוע
יהודה אפרוני, השופט ומי שהיה היועץ המשפטי לממשלה פרופ'
יצחק זמיר ותלמידים נוספים שנשאו לימים בתפקידי מפתח במדינה.
בתקופת לימודיו בגימנסיה היה יעקב בן הרצל חבר בתנועת הנוער 'צופי הגימנסיה' וכן השתתף בחוג הדרמטי שפעל בגימנסיה בהדרכת הבמאי המורה ושחקן "
הבימה", צבי פרידלנד והבמאי והשחקן אברהם ניניו. בגימנסיה הבחינו בקולו המיוחד של בן הרצל והוא "גויס" כקריין קבוע באירועי בית הספר. "בתיכון קראתי תמיד את פרקי היום בתנך בפני כל תלמידי בתי הספר", סיפר בן הרצל.
בשנת 1949 נפטרה אמו של יעקב בן הרצל, רבקה בן הרצל והיא בת 47 בלבד במותה. יעקב היה אז בן 19 לערך. יעקב סיפר כי לאחר מות אמו נסע שמעון אביו לארצות הברית שם נדרס למוות על-ידי נהג שיכור. וכך הפך יעקב בן הרצל ליתום מאב ומאם כבר מגיל צעיר יחסית.
מתגייס לצה"ל
לאחר סיום לימודיו בגימנסיה (1948) התגייס לצה"ל. תחילה שירת ב"גולני" ואחר כך בחיל הרפואה בתל השומר. בתקופת שירותו הצבאי הבחין בקולו המרשים המלחין יששכר מירון (מיכרובסקי) שהיה אז קצין תרבות והווי בצבא. עוזרתו של קצין התרבות מירון, חנה בן ארי-ניניו שהייתה באותן שנים כבר קריינית ברדיו שמעה את קולו של בן הרצל והמליצה לו להיבחן לקריינות ברדיו, וכך בעקבות המלצתה התייצב יעקב בן הרצל לבחינה ברדיו. הוא לא ישכח בחינה זו לעולם: "הגישו בפני טקסט והתבקשתי לקרא אותו. הטקסט היה מאמר ביקורת של רפאל בשן על סרט כלשהוא. הקראתי את הטקסט והודיעו לי כי התקבלתי. למחרת בשעה 5 כבר התחלתי לשדר.
מתחיל עבודתו בקול ישראל
בתחילת עבודתו בקול ישראל שימש קריין חדשות וקריין רצף והגיש תוכניות רדיו שונות בהן תוכניות ג'אז ועוד. במקביל לעבודתו בקול ישראל למד לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-29 ליולי 1954, יעקב שידר עבור קול ישראל מטקס זיכרון לצנחני היישוב שנערך בקיבוץ מעגן, בהשתתפות ראש הממשלה דאז
משה שרת. במהלך הטקס אחד מתוך שני מטוסי פייפר שהיו אמורים להצניח אל הקהל אגרת ברכה מנשיא המדינה התרסק לתוך הקהל. האסון שנודע לימים בשם "אסון מעגן" היה כבד. 17 אנשים נהרגו ו-25 נפצעו. בן הרצל בנס לא נפגע.
ב-1955 קיבל בן הרצל בהמלצת מנהל הרדיו דאז מויש פרלמן, מלגת השתלמות ללימודי רדיו וטלוויזיה בארצות הברית במסגרת "פוינט 4" - תוכנית הסיוע האמריקנית לארצות שונות. הוא יצא לארצות הברית שם למד תקשורת - רדיו וטלוויזיה באוניברסיטת סירקיוז. במהלך שהותו בארצות הברית למד אצל גדולי שדרני הטלוויזיה דאז ובהם אדוארד מורו, וולטר קרונקייט ונוספים.
לאחר שהות בת כשנה בארצות הברית שב לארץ וחזר לעבוד ברדיו בקול ישראל. הוא החל לשדר ברדיו את תוכנית "מלכודת" - תיקי משטרה מספרים". מדובר למעשה בתסכית מתח המשחזר ומגולל פרשיות של מקרי פשיעה המבוססים על תיקי חקירה פלילים אמיתיים של משטרת ישראל. את הדמויות בתוכנית זו גילמו שחקנים.
בשנות ה-50 וה-60 ערך ושידר בן הרצל (לבדו או עם אחרים) חלק ניכר מהתוכניות הדוקומנטריות בקול ישראל. בין השאר, ערך והגיש יחד עם העיתונאי רפאל בשן את התוכנית "דיוקנו של רחוב". בשנות ה-60 ערך והגיש יחד עם אלימלך רם את התוכנית "בצרור אחד" - התוכנית הייתה "אוסף של קוריוזים ואירועים פיקנטיים ארוזים בצרור אחד".
תוכניות נוספות שערך והגיש יעקב בן הרצל באותן שנים: "רמזור"-ירחון תאריכים ויובלות, "לך גם לך" תוכנית שעסקה באירועים ומקומות בתולדות הישוב (ביחד עם רפאל בשן), וכן ערך והגיש את התוכנית "דרכי אדם" על אישים בתולדות ישוב (ביחד עם רפאל בשן).
"בית המשפט"
גולת הכותרת של תוכניותיו של בן הרצל, עימה הוא מזוהה אולי יותר מכל, הייתה התוכנית המיתולוגית "בית המשפט" שערך והגיש במשך שנים (בהפקת רחל הרמתי) התוכנית נמשכה כשעה ושיחזרה משפט מבויים המבוסס על משפטיים אמתיים בארץ ובחו"ל. צוות התוכנית כלל אב בית דין תובע וסנגור אותם גילמו שופטים ומשפטנים אמתיים שזה מקצועם האמיתי. בין המשתתפים בתוכנית השופט שלמה תוסיה-כהן, וויקטוריה אוסטרובסקי-כהן ושופטים ומשפטנים נוספים. את תפקידי העדים דמויות מהקהל גילמו שחקנים יידועי שם ובהם
שלמה בר-שביט, שמוליק סגל.
"הילדה הרעבה מבית שאן"
באמצע שנות ה-60 שידר קול ישראל סידרת תוכניות בשם "יום בישוב". צוות אנשי קול ישראל שכלל את יעקב בן הרצל,
חיים יבין, אלימלך רם, ודן רביב יצא לשטח הרחק מהאולפן בעיקר ליישובי פריפריה ויישובי ספר, ובמשך יום שלם שידר מהשטח, ראיין תושבים ושמע את בעיותיהם ועמד על הווי המקום ותנאי חייהם של הגרים במקום. בין הישובים שבהם ביקר צוות התוכנית: מגדל העמק, אילת אשדוד, מטולה, ראש העין. בית שאן, ועוד.
זכורה במיוחד התוכנית מבית שאן בימי המיתון הגדול שבה נחשפה "הילדה הרעבה מבית שאן". יעקב בן הרצל שאל את הילדה בת ה-12 מה אכלה היום ואתמול והיא השיבה "לחם ומרגרינה" וזה מה שיש במקרר המשפחה, שאל, בן הרצל את הילדה. היא השיבה בחיוב "האם את רעבה בדרך כלל" שאל, ותשובת הילדה הייתה, כן. דברי הילדה זעזעו רבים במדינה ונושא ילדים רעבים במדינה ישראל, הגיע לכנסת והועלה לסדר היום הציבורי בעקבות שידור התוכנית.
החל ממחצית שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-60 היה בן-הרצל עורך "יומני גבע" - יומני קולנוע שהציגו חדשות ודיווח על אירועי התקופה לפני הקרנת סרטים בכל בתי הקולנוע בארץ.
מנהל התוכניות בטלוויזיה הישראלית
עם הקמת הטלוויזיה הישראלית מונה יעקב בן הרצל על-ידי חגי פינסקר שהיה אז מנהל (הממונה על) הטלוויזיה לתפקיד מנהל התוכניות בטלוויזיה. בנוסף בן הרצל ערך והגיש בטלוויזיה מספר תוכניות ובהן התוכנית המרכזית "יום השישי", תוכנית "מסך" - ירחון הקולנוע, "כניסה חופשית" - שיחות בנושאי תרבות וחברה ועוד. לאחר שפרש מ
רשות השידור שימש בשנות ה-70 בתפקיד מנהל להקת המחול ענבל.
יעקב בן הרצל הנחה וביים אין ספור טקסים אירועים ועצרות ממלכתיות שהופקו מטעם מרכז ההסברה וגופים ציבוריים נוספים. כמו-כן כתב וביים רבים מהמופעים ומהחזיונות האור קוליים שהוצגו באירועים אלה. בשנת 1973 הועלה והופק מטעם מרכז ההסברה המופע "כ"ה לחי" שהיה המופע המרכזי של האירועים לציון 25 שנה למדינה. את המופע כתב יעקב בן הרצל וביים אותו
דני ליטאי.
משפחתו
רעייתו הראשונה של בן הרצל הייתה זינה בן הרצל שהייתה מפיקה בקול ישראל ולהם שתי בנות. לאחר שהזוג נפרד, נשא יעקב בן הרצל לאשה את העיתונאית מבקרת הספרות והקולנוע יהודית אוריין ולהם נולד בן איתיאל, מנהל מערכות מידע במקצועו. בהמשך נפרדו יעקב ויהודית אוריין. רעייתו השלישית של יעקב בן הרצל היא הזמרת והמורה לפיתוח קול נירה גל. הם הכירו במופע 'כ"ה לחי' שנירה גל יוצאת להקת פיקוד המרכז הייתה בין המשתתפים בו. האהבה ניצתה השניים יעקב ונירה נישאו ומאז ועד מותו חיו ביחד. טרם נמסרו פרטי ההלוויה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
