חברת מפעלי ע.שנפ ושות' מבקשת (8.11.22) מבית משפט השלום בראשון לציון לקבוע, כי עמדות טעינה לרכבים חשמליים אינן חייבות במס קנייה. היא גם מבקשת לחייב את רשות המיסים להחזיר לה 450,000 שקל ששילמה כמס בגין העמדות שייבאה בשנים 2021-2019.
לדברי שנפ, היא סיווגה את העמדות כמכשירים ואביזרים לחלוקת חשמל, ואולם רשות המיסים החליטה על סיווג של מכשירים לבקרה המיוחדים לרכב מנועי. לטענת שנפ, עמדות הטעינה הן בעיקר מכשיר לחלוקת חשמל ולא מכשיר בקרה. הן אינן עוסקות בבקרה לרכב מנועי, שכן המכשיר מקבל הוראות מהרכב ולא להפך. אם יש בעמדות הטעינה פונקציית בקרה, הרי שהיא שולית והמאפיין העיקרי הוא חלוקת חשמל תוך קבלת ההנחיות מהרכב.
לדברי התובעת, אין לקבל את עמדתה של רשות המיסים הסותרת את מהות העמדות, את כללי הסיווג ואת תכלית החקיקה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
גיל נדל ומשה שטרייכר, וטרם הוגש כתב הגנה.
