בליכוד עמלים על תיקון לחוק שיאפשר את הרחבת החוק הנורבגי - כך דווח (יום א', 13.11.22) בחדשות 12. בכנסת הקודמת ניתן היה להחליף 3 עד 5 חברי כנסת בהתאם לגודל הסיעה, בליכוד מתכוונים להוסיף מדרגה נוספת שתאפשר לליכוד להכניס 7 חברי כנסת במסגרת החוק הנורבגי.
החוק הנורבגי מאפשר לחלק משרי הממשלה וסגני השרים להתפטר מהכנסת כדי לפנות את מקומם לחברי הכנסת הבאים ברשימה. המהלך טעון תוספת תקציבית. השרים אשר יתפטרו מהכנסת ימשיכו לקבל אותו שכר עקב היותם שרים.
אולם מניתוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי העלות הישירה בגין כל חבר כנסת היא כ-1.7 מיליון ש"ח בשנה. כ-700 אלף ש"ח עבור עלויות השכר של חבר הכנסת, כ-680 אלף ש"ח עבור העסקת שלושה יועצים פרלמנטריים, כ-93 אלף ש"ח עבור תקציב הלשכה הכולל בין היתר את תקציב הקשר עם הציבור וכ-85 אלף ש"ח עבור רכב וכ-156 אלף ש"ח בגין תקורות.
חבר כנסת שמקום מגוריו מרוחק מירושלים זכאי לעיתים גם להוצאות לינה במלון בירושלים. אם יהיה צורך בבניית לשכה עבור חבר הכנסת או עבור השר תהיה גם עלות חד-פעמית של כ-1.5 מיליון ש"ח.
עומס רב מוטל על כתפי חברי הכנסת בישראל, הנדרשים למרות הגידול באוכלוסייה, להמשיך ולמלא את שלל תפקידיהם. בכנסת קיימות 12 ועדות קבועות. מספר החברים המרבי בוועדה קבועה עומד על 15 ועל 17 חברים בוועדות חוץ וביטחון, כספים וחוקה, חוק ומשפט. עם זאת, הכנסת יכולה להקטין את מספר החברים המרבי ולחלופין, לשנות זאת בחקיקה. תקנון הכנסת קובע כי שר, סגן שר ויו"ר הכנסת אינם יכולים לכהן בוועדות. כתוצאה מכך, בכנסות שקדמו לחקיקת החוק הנורבגי, כ-90 ח"כים בלבד היו פנויים לעבודה פרלמנטרית שוטפת בוועדות. העובדה כי מרבית דיוני הוועדות מתקיימים בימי המליאה, מאלצת קיומם של דיונים מקבילים כך שח"כים נדרשים לבחור לאיזה דיון יכנסו ועל איזה יוותרו.
מספר המקומות הפנויים בוועדות מגיע לפי-שלושה ממספר חברי הכנסת הפנויים להשמה בוועדות (בכנסות שקדמו לחקיקה מדובר על למעלה מ-200 מקומות פנויים בוועדות שיש לאייש). מספר חברי הוועדות נמצא בעליה מתמדת בשל צרכים קואליציוניים וכן, מספר הוועדות בעליה כאשר ועדות זמניות הופכות קבועות. למעלה מ-40 ח"כים חברים בשלוש ועדות או יותר ומרבית המכהנים בוועדות נמצאים בארבעה עד שישה דיונים בשבוע אחד.
קביעת זהות הח"כ המכהן כחבר ועדה על-ידי הסיעה, מאפשר לסיעה האחרונה לקדם ח"כ ותיק או מועדף על פני אחרים ומשכך, ח"כים ותיקים כמעט שאינם מכהנים בוועדות (למעט החשובות בלבד) ורוב הנטל נופל על חברי הכנסת הצעירים. נטל עבודת הוועדות הולך וגדל כאשר מדובר בח"כ מהקואליציה, אשר מרביתה אינה יכולה לכהן בתפקיד חבר ועדה וכך, ח"כים מטעם הקואליציה מכהנים ב-6 ועדות ויותר, לעומת 3-2 וועדות בהן מכהן ח"כ מהאופוזיציה.