השימוש בגז מחצבים בתחנות כוח, במפעלים ובבתי זיקוק בשנת 2020 אחראי לפליטה של כ-23 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו-חמצני, שהם כ-30% מסך פליטות גזי החממה של ישראל בשנה זו. כך עולה מהערכה ראשונה שפרסם (יום ב', 21.11.22) המשרד להגנת הסביבה ביחס לפליטות המתאן מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל ופעולות להגברת ניטור מקורות הפליטה ולצמצומן.
גז החממה מתאן הוא המרכיב העיקרי בגז המחצבים ונפלט לאטמוספירה באופן מוקדי ולא מוקדי לאורך כל שלבי תהליך הפקת הגז מהבאר ועד לצרכן הקצה. מתאן הוא גז חממה עוצמתי פי 28 יותר מזה של פחמן דו-חמצני, בחישוב השפעתו על פני 100 שנה.
הדוח האחרון של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים, ה-IPCC, שם דגש על היקפי פליטת המתאן העצומים ממערכות גז בעולם ועל הצורך הדחוף להפחיתן, כאשר עד היום פליטת מתאן כבר הביאו להתחממות של כ-° C0.5 מתוך כ-1.3 מעלות התחממות שכבר התרחשה.
המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף חברת הייעוץ DHV, ביצע עבודת עומק לכימות הפליטות השנתיות של גז החממה מתאן מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז המחצבים בישראל (מהבארות בים, דרך האסדות והצנרת ליבשה, ועד שהגז מגיע לצרכני הקצה), וגיבש סדרת פעולות לשיפור יכולת המעקב, הניטור והכימות של הפליטות ולהפחתתן. מתוצאות העבודה עולה, כי סך פליטות מתאן ממערך ההפקה והשינוע של גז המחצבים בישראל בשנת 2020 נאמד בכ-8,863 טונות מתאן, השווים לכ-0.3% מסך פליטות גזי החממה CO2eq של ישראל בשנה 2020.
בנוסף, העבודה מפרטת את מקטעי השימוש בגז כדוגמת מקטע ההולכה, שבהם נדרש להגביר את פעולות הניטור והמדידה. לאור עבודה זו, המשרד פועל לדיוק אמינות הנתונים מכלל מערך הגז באמצעות דרישות דיווח רגולטוריות מגורמים מפוקחים, חברות המפעילות את אסדות הגז וחברות האחראיות על ההולכה והחלוקה של הגז.
מסקנות העבודה מעלות כי בסקטור הגז והנפט הנחשב לאחראי הגדול ביותר על פליטות גזי חממה, ישנם פערים בין דיווחי החברות להערכות הפליטות בפועל. על כן, הוסיף המשרד להגנת הסביבה דרישות ניטור ובקרה וימשיך לבחון את שיטות וטכנולוגיות חדשניות לצמצום פערי מידע.
העבודה מתבססת על המדריך העדכני ביותר של פאנל המומחים הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) משנת 2019, ובוחנת את הגישות הנהוגות במצאי פליטות גזי חממה לאומיים של מדינות מובילות אחרות. בהתאם למדריך, שיטות כימות הפליטות מחולקות ל-3 רמות (Tiers) שונות המשקפות את רמת הרלוונטיות והדיוק של הנתונים ביחס לכל מקטע ואף תת-מקטע במערך הגז.
רמה Tier 1 נחשבת כפחות מדויקת, מאחר שהיא מתבססת על מקדמי ברירת מחדל כלליים לאומדן הפליטות ללא התאמה לטכנולוגיות, רגולציה ומאפיינים הספציפיים של המדינה ושל שדה הגז. לעומת זאת, רמה Tier 3 מבוססת על פעולות לניטור וכימות בפועל בשטח, ועל כן מדויקת הרבה יותר - לעיתים בפערים של סדרי גודל.
בעבודה בוצע תיעדוף לשיטות כימות ברמה Tier 3, ובכלל זה על בסיס דיווחי פליטות מבוססי ניטור ודיגום המוגשים למערכת המפל"ס, אשר נבדקים ומאושרים על-ידי המשרד להגנת הסביבה. באותם מקטעים שעבורם עדיין לא היו נתונים מספקים ברמת דיוק גבוהה, נאמדו הפליטות ברמת הדיוק הנמוכה יותר Tier 1 המבוססת על מקדמי פליטה.
מן המשרד להגנת הסביבה נמסר כי המשרד ממשיך במעקב ואכיפה על דרישות לצמצום הפליטות שכבר מיושמות מזה מספר שנים הן בסקטור גז המחצבים והן בסקטור הפסולת, וימשיך להרחיב את אמצעי המעקב והניטור לפי מקטע ומקור פליטה, לרבות מטמנות ותשתיות גז מחצבים.
