יוסי גיספן לא יקבל פיצוי על השימוש ב"מי שמפחד לא מאמין"

המשורר יוסי גיספן הוא בעל זכויות יוצרים במשפט "מי שמאמין לא מפחד", למרות שמקורו קדום בהרבה - אך הוא לא יקבל פיצוי מרשת הום סנטר על הפרת זכויותיו. כך קובעת (12.1.23) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, נועה גרוסמן.

את השיר "מי שמאמין" ביצע אייל גולן בשנת 2010 והיצירה נרשמה באותה שנה באגודת אקו"ם על שמו של גיספן. הוא הגיש תביעה נגד הום סנטר ונגד חברת עוזי תמונות, בטענה להפרת זכויותיו, כאשר הראשונה מכרה שלטים תוצרת השנייה ועליהם משפט זה. הרשת והחברה טענו, כי צירוף המילים לא הומצא בידי גיספן, שכן הוא מצוי במקורות קודמים - החל ממסכת אבות ולהבדיל הברית החדשה, דרך דבריו של ר' נחמן מברסלב וכלה בשיריהן של ויטני יוסטון ומריה קארי. הן גם ציינו, כי מכרו שלטים בודדים וכי הרווח של עוזי תמונות ממכירתם היה 180 שקל ברוטו.

גרוסמן קובעת, כי מדובר ביצירה מקורית של גיספן, גם אם הרעיון הועלה בעבר במקורות יהודיים קדומים. גיספן הוא שהפיח בו חיים חדשים ובזכותו הוא שגור בפי כל, עד שהנתבעות עצמן טעו לחשוב שמדובר בביטוי גנרי. המשפט "מי שמאמין לא מפחד", גם ללא המשכו "את האמונה לאבד", הפך שגור על-פי כל בעקבות שירו של גיספן.

גם אם משפט זה מושתת על רעיונות אמוניים עתיקים, אומרת גרוסמן, גיספן הנגיש אותם לציבור באופן שלא היה קיים קודם לכן. הרעיון היה ספון בין כתביו של ר' נחמן, והיה מוכר לציבור מצומצם אשר צרך את אותם תכנים. התפוצה הרחבה שנעשתה לרעיון ברחבי ישראל, עד כדי כך שהנתבעות טענו שמדובר במשפט גנרי השגור על-פי כל, היא בזכות יצירתו של גיספן. המילים "מי שמאמין לא מפחד" מפשטות את הרעיון לביטוי שגור המתגלגל על כל לשון.

הנתבעות טענו שמילות השיר פשוטות, אבל גרוסמן קובעת, כי דווקא מילים אלו, הן שהפכו את אותו רעיון חבוי למטבע לשון מוכר. מקוריותו של רעיון הוא מושג חמקמק, מציינת גרוסמן. יצירות רבות המוכרות היטב כיום "ניצבות על כתפי ענקים". כלומר שואבות את חיותן מיצירות ותיקות עד עתיקות ומרעיונות שהועלו בעבר בקצרה, אף זכו להיכתב מחדש ולהפיח בהן רוח חיים בידי יוצרים מודרניים.

ייתכן שהמשפט הספציפי שחיבר גיספן, במילותיו "הפשוטות", מבוסס על רעיון שנחבא במקורות בני 250 שנה, כתבי ר' נחמן. אולם, הלבוש המילולי שניתן לו שונה מהותית מהאופן בו נכתבו הדברים ע"י ר' נחמן, מציינת גרוסמן. לשונו של גיספן קולחת, ברורה ופשוטה לציבור בן ימינו. לא בכדי זכה השיר לתפוצה כה רחבה. מילותיו של התובע העניקו לרעיון נופך חדש ומקורי, ולכן מתקיים בהן אלמנט המקוריות.

אולם, גרוסמן דחתה את התביעה לפיצוי בקובעה, כי הום סנטר ועוזי תמונות היו בבחינת "מפר תמים" לפי סעיף 58 לחוק זכות יוצרים. הן פעלו בתום לב ומתוך מחשבה שאין המדובר במשפט המוגן בזכות יוצרים, ולאחר שקיבלו את מכתב ההתראה מבא-כוחו של גיספן - הפסיקו מיד את המכירות ואספו את השלטים מן החנויות. את גיספן ייצג עו"ד יוחאי חי, ואת הנתבעות - עוה"ד בני אשכנזי וצפריר פז.