המתיישבים אשר פונו מהיישוב מגרון שבשומרון, בשל בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית, שהו במגורים זמניים שבע-תשע שנים - מדווח (28.2.23)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן. מפוני נתיב האבות בחברון שוהים במגורים זמניים זו השנה החמישית, הוא מוסיף.
בשנים 2022-2012 פונו 115 משפחות מארבע נקודות ביישובים מגרון, עמונה, עפרה ונתיב האבות, לאחר שבג"ץ פסק שמדובר בהתיישבות בלתי חוקית על אדמות פרטיות. הממשלה קיבלה החלטות שעסקו בסוגיות של מגורים ארעיים אליהם יגיעו המפונים ביום הפינוי, הקמת אתר מגורים זמניים, היקף הפיצוי שיינתן למפונים והקמת מבני ציבור ומגורי קבע.
ועדת החקירה הממלכתית לבחינת הטיפול במפוני ההינתקות ציינה את החשיבות שבהקמת גוף רב-תחומי שירכז את עבודת המטה הנוגעת לפינוי יישובים. למרות זאת, בפינוי יישובים אלו לא היה גוף אחראי שתכלל את עבודת הגופים השונים שעליהם הוטלה האחריות למימוש החלטות הממשלה. למפונים, לוועדים המייצגים אותם ולמועצות האזוריות הרלוונטיות לא הייתה כתובת אחת למענה על פניותיהם.
משרד ראש הממשלה לא עקב אחר יישום החלטות הממשלה, וכך לא יכלו הממשלה והגורמים הרלוונטיים במועצות האזוריות לזהות פערים או חסמים ולטפל בהם בעוד מועד, למשל לצורך קיצור משך השהות במגורים ארעיים וזמניים. הצורך במעקב אחר יישום החלטות הממשלה מתחדד נוכח משכי הזמן של השהות במגורים הארעיים והזמניים, כדוגמת מפוני מגרון אשר שהו במגורים זמניים שבע שנים, מפוני עמונה אשר שהו במגורים ארעיים 14 חודשים, ומפוני נתיב האבות השוהים במגורים זמניים מאז יוני 2018 בשל ערעורים שהגישו תושבים פלשתינים על תוכניות הבנייה ביישוב אלעזר. האחרונים קיבלו מענק לשלוש שנים בלבד, וכעת נושאים בעצמם בנטל שכר הדירה.
בהחלטת הממשלה בנושא מגרון לא נקבע מנגנון לפיצוי הכולל תבחינים לקבלתו, בדומה למנגנון שנקבע למפונים בתוכנית ההינתקות ולמפונים מעמונה, עפרה ונתיב האבות שפונו לאחר מכן. המועצה האזורית מטה בנימין העבירה פיצויים למפונים ממגרון באפריל 2021, תשע שנים לאחר מועד הפינוי, וזאת מכוח הסכם הפשרה שנחתם מול משרד ראש הממשלה בנובמבר 2018.
החלטות הממשלה בנושא פינוי נקודות יישוב אינן קובעות מנגנון הצמדה לתשלום למפונים. העלייה במדד תשומות הבנייה למגורים בין ההחלטה על מועד הפינוי לבין סיום הבנייה של מגורי הקבע לתושבי נתיב האבות היה 12%. עוד נמצא, כי 6 מיליון שקל שהקציבה הממשלה לסיוע למפונים במקרים חריגים - לא חולקו ואפילו לא נדונו, בין היתר משום שמשרד האוצר לא מינה רפרנט מקצועי כפי שהחליטה הממשלה.
החלטות הממשלה בנוגע לפינוי הנקודות יות לא כללו התייחסות לנושא הרווחה של המפונים על-אף חשיבות הנושא, כפי שעלה בדוח ועדת החקירה הממלכתית לנושא ההינתקות. בשל כך לא נבנתה תוכנית טיפול למפונים בהיבטי רווחה אשר מגובה בתקציב. המועצות האזוריות מטה בנימין וגוש-עציון נשאו בעיקר הנטל של הטיפול במפונים, תוך הסטת משאבים של תקציב וכוח אדם מאוכלוסיית הרווחה המטופלת בהן באופן שוטף.
