בצל הסרבנות: כ-25 גדודי מילואים ייקראו לתעסוקה מבצעית חריגה

עו"ד עידו בן יצחק, סגן היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, כתב בסקירתו על הנושא כי "חוק שירות המילואים קובע כי אורכו של שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית לא יעלה על 25 ימים בכל פעם, וכן כי חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת בתקופה של שלוש שנים רצופות.

"בהסדר שנקבע בחוק אומצו מסקנות מתחקירי הצבא ועבודת המטה שנערכו במערכת הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה, וקבעו כי לא ניתן להימנע מקריאה לחיילי מילואים גם לשירות בתעסוקה מבצעית, אך ניתן להסתפק בקריאה לחיילי מילואים לתעסוקה מבצעית אחת לשלוש שנים בלבד, וכך להבטיח כי שירות המילואים יוקדש בעיקר לאימונים ולשמירה על רמת הכשירות.

"החוק מסמיך את שר הביטחון, באישור הוועדה, לקבוע בצו תפקידים ומקצועות שניתן יהיה לקרוא למשרתים בהם לשירות למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת בשלוש שנים, אם שוכנע כי קיימים צורכי ביטחון המצדיקים זאת. בראשית 2022 אישרה הוועדה צו המסדיר את החריגים האמורים לתקופה של שלוש השנים שעד יום 31 בדצמבר 2024, וכעת מבקש שר הביטחון לקבוע חריגים נוספים.

שר הביטחון יואב גלנט כתב בפנייתו לוועדה: "בשל המצב הביטחוני בשנה האחרונה נדרש הצבא לעבות את מערך המילואים ולזמן יחידות נוספות, בעיקר ממערך החי"ר, לשירות מילואים לצורך תעסוקה מבצעית. על-מנת למזער ככל הניתן את הפגיעה באנשי המילואים, צומצמה התוספת לרשימת היחידות המוחרגות, כך שתכלול 25 גדודים בסך-הכל".

בטרם דנה על הצו בדיון גלוי, קיימה הוועדה דיון חסוי בו שמעה סקירה על המצב באיו"ש ועל הצורך המבצעי בגדודי המילואים כתוצאה ממנו, מפי ראש מחלקת המבצעים בצה"ל, אל"ם ישראל שומר.

יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, פתח את הדיון הגלוי ואמר: "שעה קלה לפני תחילת הדיונים התקבלה בקשה מלשכת שר הביטחון שלא לדון בצו המבקש להחריג את מספר ימי המילואים המירבי שניתן לבצע בשלוש שנים. אינני יודע אם זה בעקבות הערות הייעוץ המשפטי או סיבה אחרת, אך אנו נדון היום רק בצו העוסק בהחרגת כמות התעסוקות המבצעיות".

תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, הציג את בקשת השר ואמר: "בהתאם לצורך המבצעי-ביטחוני באיו״ש מבקשים מהוועדה להחריג את צו התעסוקה המבצעית. החלטה זו תתקיים כאשר בבסיסה העיקרון לפיו לא תינתן קריאה לתעסוקה מבצעית בחודשי הקיץ והחגים אלא באישור חריג ולאור מצב מבצעי המחייב זאת. משרת מילואים לא יזומן במסגרת הצו האמור לתעסוקה מבצעית יותר מפעמיים בתלת.

"במסגרת התוכנית הרב-שנתית של צה״ל ניתן דגש על חיזוק לכידות יחידות המילואים, מתן מענה למעטפת המשפחתית הנדרשת ולמפקדים וכן תגמול והוקרה למשרתי מילואים פעילים. בנוסף, צה״ל פועל בימים אלו לאישור תוכנית רחבת היקף להוקרה ותגמול עבור המשרתים במילואים בדגש על אלו המבצעים תעסוקות מבצעיות ואימונים, במסגרתה יינתן מענה ופתרונות למשרתי מילואים ובכלל זאת סטודנטים במילואים וכן מענה למעטפת המשפחתית. צה״ל מוקיר ומעריך את תרומתם המשמעותית של אנשי המילואים לביטחון המדינה ולצד זאת קשוב לאתגרים ולצרכים שלהם".

אל"ם (מיל') שגיא תירוש, העמותה למען משרתי המילואים: "אנחנו כעמותה וכגורם מייצג מסתייגים באופן מפורש מכל סרבנות, יהיו נימוקיה, ונושאי הדרגות מאחוריה, אשר יהיו. צה"ל הוא כור ההיתוך של החברה בישראל ולב הקונצנזוס וחייב להישאר מחוץ לשיח הפוליטי.

"כאשר עוסקים בצו התע"מ חשוב לקחת בחשבון שמה שקורה באקלים הציבורי חברתי, תורם לשחיקה במעמד חיילי המילואים, שממילא הוא מעמד לא פשוט בימים אלה. ודאי לא נוכח הפער בין אותו גרעין של המבצע תעסוקות מבצעיות אחת לשלוש שנים, ועכשיו יידרשו לשתיים בשלוש שנים, לבין חיילי מילואים אחרים, וודאי לבין מי שלא משרתים במילואים כלל. הנטל משמעותי, והגיבוי ממקומות עבודה וממוסדות לימוד הולך ופוחת.

"תע"מ עבור מפקד במילואים זה לא 25 הימים בחוק, אלא מסגרת של 4 חודשים. בהכנות המוקדמות, בראיונות לחיילים, להילחם על מצבת החיילים שתתייצב. זה לשמוע אילוצים ובעיות של כל האנשים הטובים הללו – סטודנטים, הורים צעירים, לאפשר להם גמישות ולהיאבק על כל חייל. זה חוצה את התעסוקה עצמה לכל אורכה, ומסתיים בתחקירים בוישיבות סיכום. זה תופס נפח משמעותי משגרת חייו של מפקד המילואים באותה שנה של התעסוקה. את כל זה יש לקחת בחשבון כשמוספים עוד תעסוקה מבצעית פעם בשלוש שנים.

"אנחנו לא באים וחולקים על דעת שר הביטחון באשר לאילוצים ולצורך, אבל כגורם מייצג אנו נאלצים להתנגד לבקשה הזו בצו התע"מ. אנו מבקשים מהוועדה הנכבדה הזו. אם תאשרו את בקשת שר הביטחון, מבקשים שתעשו זאת בשלושה תנאים: 1. שהזימון של בין 11 ל-25 היחידות המדוברות ייעשה במשורה, ובכל מקרה לא יבוא על חשבון מעט האימונים וההכשרות; 2. שיהיה תגמול מיוחד לאיש המילואים עבור תע"מ שנייה בשלוש שנים; 3. שלא יהיה מצב של תע"מ שנתיים רצופות. זה דורש תכנון אבל זה אפשרי".

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "אצביע בעד הבקשה והיא נכונה ולגיטימית, אבל הפרדוקס להתבטא נגד אנשי המילואים בצורה קיצונית, ומצד שני לשלוח את הצבא לבקש לחרוג מהחוק ולקרוא להם יותר הוא לא הגיוני".

ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית): "סרבנות היא דבר מסוכן עבור החברה הישראלית. הדרישה היא כפולה, משני הצדדים, מאנשי המילואים לא לערב את השיח הפוליטי, ומהמנהיגים הפוליטיים לא לערב את אנשי המילואים".

ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): "אני מלא הערכה לנציגי המילואים שמייצגים מאות אלפי משרתים, המיטבים הגדולים של המדינה הזו. אני כמובן מצטרף לאמירתם נגד הסרבנות, אבל גם מגנה את השרים, שהרי הממשלה היא מפקדת הצבא, ואינה יכולה לצאת כנגד אנשיו. בכמה החודשים שאני פה, אני רואה שהכנסת התמחתה בחקיקת בזק. חקיקת בזק של הגדלה עד כדי הכפלה של התגמול למילואים היא המוצדקת ביותר ותעבור בקונצנזוס גדול. הצורך בגיוס ברור, לא רק בגלל הזירה הפלשתינית אלא כי אנו במציאות הביטחונית המסוכנת ביותר ב-50 השנים האחרונות. נדרש פה להרחיב את המילואים גם כדי לשפר את הכשירות המבצעיות של כלל היחידות בכלל הגזרות".

ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד): "אמרנו זאת גם בפגישתנו עם הרמטכ"ל לפני שבועיים - אם במדינה הזו נשארה פרה קדושה אחת, זה צה"ל. אין לנו באמת צבא אחר וזו לא סיסמה. כולנו לבשנו מדים ולכולנו ילדים במדים. אתם זה אנחנו".

ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי) ביקש לוודא כי אי-ביצוע תע"מ שנתיים רצוף ואי ביצוע תע"מ יותר מפעמים בשלוש שנים, כמו שביקשו נציגי המילואים, יתפוס גם למפרע, כלומר גם כלפי מי שביצע אותם ב-2021 ו-2022. הן תא"ל ודמני והן אל"ם שומר התחייבו בפני הוועדה כי הדבר אפשרי וייעשה.

ח"כ גלעד קריב (העבודה) הודיע כי לא יתמוך בצו שמביאה ממשלה שמגנה את אנשי המילואים שלה, אבל גם לא יתנגד.

היו"ר אדלשטיין סיכם: "אני כמובן גיניתי בתוקף את הדברים נגד אנשי המילואים ואני בטוח שבזמן אזעקת אמת כולם יתייצבו. שמחתי מאוד לשמוע את דבריהם הברורים של העמותה למען משרתי המילואים נגד הסרבנות. ראוי שכולנו ניזהר באמירותינו, וחבל שהמדורה הזו קיימת בכלל, אבל צריך לחשוב איך לא לנהל שיח שמוסיף שמן למדורה. כמה מהיושבים בחדר הזה מנסים לכבות אותה בכל מיני דרכים. רשמנו לפנינו את הערות משרתי המילואים, ושמחנו לשמוע שישי מודעות מנכונות לדברים אצל גורמי צה"ל ואנו כוועדה נבדוק שהדברים אכן מתקיימים כמובטח".

לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה את הצו להצבעה, וזה אושר, כאמור, בתמיכת כלל החברים, פרט לח"כ קריב שנמנע.