מליאת הכנסת נפתחה (יום ה', 23.3.23) בשעה תשע לצורך הנחת תקציב המדינה, אולם בשל עיכוב מצד הממשלה יצאה המליאה להפסקה עד השעה תשע וחצי, ובתום ההפסקה הצעות חוק התקציב לשנת 2023/2024, הונחו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.
תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל, וב-2024 כ-514 מיליארד שקל.
שר האוצר
בצלאל סמוטריץ' יביא את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנים 2023-2024 לכנסת להצבעה בקריאה ראשונה כבר בשבוע הבא. התוכנית הכלכלית שמה לה למטרה לתת מענה לבעיות המבניות של המשק, תוך התמקדות בהפחתת
יוקר המחיה, הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות, האצת מיזמי תשתית לאומיים, ייעול המגזר הציבורי, צמצום הביורוקרטיה והאסדרה ומלחמה בהון השחור.
התוכנית הכלכלית כוללת מספר רפורמות מרכזיות, כגון חוק תשתיות לאומיות, קרן להגדלת ההשקעות בדיור, רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, רפורמה בשוק השכירות והפחתת עומס האסדרה על מוצרי מזון להוזלת העלות, וכן רפורמות אחרות שמטרתן להגביר את התחרות בענפים השונים, לצמצם את הביורוקרטיה לסוחרים הקטנים ולקדם פיתוח וחדשנות בתעשיית הרוקחות.
בהודעתו הדגיש השר סמוטריץ' כי התוכנית התקציבית והכלכלית מוטות לתשתיות ולצמיחה, תוך התחשבות ברווחת כלל האזרחים. הוא הביע גאווה על התקציב והודה לעובדי משרד האוצר, ליו"ר הכנסת, ליועץ המשפטי של הכנסת ולמשרד המשפטים על שיתוף הפעולה.
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הדגיש את ההשקעות המשמעותיות של התוכנית הכלכלית בתשתיות, דיור, תחבורה ופתרונות אנרגיה. הוא ציין גם את קידומו של חוק תשתיות לאומי שמטרתו לצמצם עיכובים וחסמים ביורוקרטיים בתחום הדיור, ולתרום ישירות לשיפור איכות החיים של אזרחי ישראל.
הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, שיבח את הרפורמות המבניות של התוכנית הכלכלית שיתרמו לצמיחת המשק הישראלי, לצד תקציב אחראי שיאפשר השקעה תקציבית משמעותית תוך שמירה על אחריות פיסקלית. הוא הודה בין היתר לעובדי אגף התקציבים והלשכה המשפטית של משרד האוצר על עבודתם המאומצת.
