מטה הסדר הקיבוצים תובע מקיבוץ גליל ים 41.4 מיליון שקל, בטענה שהכנסות הקיבוץ מהקמת דירות על קרקעותיו בידי היזם רוני יצחקי יהיו 753 מיליון שקל. המטה טוען, כי על גליל ים להקצות 5.5% מהכנסות אלו לסיוע הדדי בין הקיבוצים במסגרת ההסדר לחובותיהם. התביעה הוגשה (23.3.23) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
גליל ים שוכן ליד הרצליה ועל אדמותיו, שייעודן הפך מחקלאות לבנייה, אמור יצחקי (באמצעות חברת רננות) לבנות 700 דירות. התביעה נובעת ממערך ההסכמים עליהם חתמו בשנות ה-1980 וה-1990 הממשלה, הקיבוצים והבנקים בשל חובות העתק אליהם נקלעו הקיבוצים. המדינה הזרימה להם כספים רבים והפשירה קרקעות שלהם לבנייה, ובמקביל התחייבו הקיבוצים להזרים לחשבון סיוע הדדי 5.5% מן התמורות (בכסף ובשווה כסף) בעסקות בקרקעות שמחוץ לתחומי המגורים בהם. הכספים אמורים להתחלק בין הבנקים (65%) לבין המדינה (35%).
על-פי התביעה, גליל ים התחייב בשנים 1996, 1997 ו-2007 להשתתף בסיוע ההדדי. בדצמבר 1995 חתם הקיבוץ על הסכם עם רננות לבניית דירות על קרקעותיו, והוא אף מסר שיזרים 5 מיליון דולר מן התמורה לקרן לסיוע הדדי. לאחר מכן ביקשה רשות מקרקעי ישראל לסגת מן ההסכמות שאפשרו את הבנייה, ובשנת 2008 הגיעו רמ"י והקיבוץ לפשרה המבוססת על החלטות מועצת מקרקעי ישראל 611 ו-727; היא אושרה בהחלטת המועצה 1161. גליל ים אישר גם בשנים הבאות את מחויבותו לסיוע ההדדי, טוען המטה. במקביל פרע הקיבוץ חובות ב-140 מיליון שקל ל
בנק הפועלים,
בנק לאומי והבנק לפיתוח התעשיה.
לדברי המטה, באפריל 2018 הוא פנה לגליל ים בבקשה לקבל מידע על העסקות לצורך החיוב בסיוע ההדדי. אולם, הקיבוץ טען שלא ביצע עסקה החייבת בסיוע הדדי, וכי הוא עמד בהתחייבותיו אלו כאשר פרע את חובותיו לבנקים. עוד טען הקיבוץ, כי יש לאמץ פרשנות צרה ודווקנית להסכם הסיוע ההדדי, בין היתר בנוגע להחלטות מועצת מקרקעי ישראל עליהן הוא מבוסס. המטה והקיבוץ ניהלו הליך גישור בפני השופט בדימוס
אבי זמיר, אשר לא עלה יפה.
המטה אומר כי בידיו הערכה של השמאי עודד האושנר, אשר על-פי המידע הגלוי הגיע למסקנה שהכנסות הקיבוץ בעסקה עם יצחקי יהיו 753 מיליון שקל - ומכאן הסכום הנתבע. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ספי ריבה וגילי כהן-ארזי, וטרם הוגש כתב הגנה.