ועדת הכלכלה המשיכה (יום ד', 10.5.23) להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט"ז מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנות התקציב 2024-2023 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה.
מדובר בדיון רביעי שמקיימת הוועדה בנושא צמצום הפטור החקלאי, שנועד לבטל את האפשרות לבצע הסדר כובל בענף הפטם. בדיונים הקודמים ביקש היו"ר ביטן מהצדדים לנסות להגיע לפשרה, באופן כזה שלא יפגע בחקלאים הקטנים, יאפשר לטפל ברווחים הגדולים של האינטגרציות ואף יוריד מחיר לצרכן.
עם זאת, לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, ובתום דיון סוער, הציג היו"ר ביטן את הצעתו. לפי ההצעה, החקיקה תיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר השנה, כאשר לשרי האוצר והחקלאות תינתן סמכות להשהות אותה למשך 9 חודשים בשנת 2024, ולמשך חצי שנה מ-2025 ואילך. אם אחד מהשרים חושב שהתנאים מצריכים עצירת החקיקה הוא יפנה לממונה על רשות התחרות ולמועצת הלול להתייעצות. הגופים יעבירו לו את המלצתם תוך 7 ימים, ואם לא העבירו יראו את חובת ההתייעצות ככזו שבוצעה.
לאחר מכן יפנה אותו שר לשר השני ויבקש ממנו לקבוע את הצו לעצירת החקיקה. אם השניים יסכימו הצו יקבע, ואם לא יוכל השר המבקש את הצו לפנות לממשלה, ולה יהיו 14 ימים להכריע. את החקיקה ניתן יהיה להשהות לעד 9 חודשים במהלך 2024, ולחצי שנה החל ב-2025 ואילך. בנוסף הציע היו"ר ביטן סעיף תקדימי בחקיקה, לפיו גם ועדת הכלכלה תוכל להניע תהליך שישהה את התיקון לחוק. הוועדה תוכל לקבל החלטה לפנות לכל אחד מהשרים ולבקש מהם להתחיל את תהליך ההשהיה.
כבר בפתח הדיון אמר היו"ר ביטן כי הכוונה היא שוועדת הכלכלה תקים צוות שיבחן את הנעשה בענף באופן רצוף, בראשו יעמוד ח"כ
אלון שוסטר. היו"ר ביטן אף הודיע שייקח חלק בצוות. ח"כ שוסטר הגיב ואמר כי הוא מתנגד לחקיקה, אך לא מתנגד להקמת הצוות, שהוא נחוץ בכל מקרה. בנוסף הציע היו"ר ביטן להחריג את החקלאים הקטנים במושבים מההצעה, כך שהם יוכלו להמשיך לעשות הסדרים, ולאפשר לשרים להשהות את החקיקה בצו.
ח"כ ששון גואטה שאל למה האוצר לא מוכן להעמיד רשת ביטחון, למקרה והחקלאים יפגעו, ואמר כי באוצר יודעים שזה יפגע בחקלאים. נציג המגדלים הקטנים, יעוז אברג'יל, אמר כי אם ההצעה תעבור זה יהיה גזר דין מוות למגדלים. ח"כ נעמה לזימי הוסיפה, כי אם באוצר צודקים לא נצטרך להשתמש ברשת הביטחון.
ח"כ אלון שוסטר התייחס לדברים ואמר כי האוצר מנצל סיטואציה פוליטית בצורה שמסכנת את הענף. הוא קרה לבחון במשך מספר חודשים את המצב ולהגיש הצעה נכונה יותר. "ליו"ר הוועדה חשוב הטיפול ביוקר המחיה, וזה לא יקרה פה. זה ניסיון אידיאולוגי לפורר את היכולת של חקלאים לייצר חלבון", אמר.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי מה שמוצע קרה ב-2018 והייתה קריסה. היו"ר ביטן השיב כי לא הייתה קריסה, וכי מספר המגדלים עלה. ח"כ
אברהם בצלאל אמר כי הוא בעד הטיפול ביוקר המחיה, אבל בלי למוטט את המגדלים. ח"כ ששון גואטה ציין כי עדיף לקבל את ההצעה כמו שהיא, בלי צורך בהסכמת שר האוצר, לקרוא קדיש על הענף ולגמור עם זה.
היו"ר ביטן הזכיר בתגובה כי בכוונתו לטפל גם במחיר התערובת, שאלה למה החקלאים לא מקימים אינטגרציה. אברג'יל השיב, כי לא מדובר בתאגידים ואין לחקלאים הקטנים יכולת להקים אינטגרציה. ח"כ
רם בן ברק אמר כי ברגע שהשוק יהיה פתוח האינטגרציות יעלו את מחיר התערובת, וכך ישמרו על הרווח שלהם. מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, אמר כי אי-אפשר לעשות הסדר בלי כל המגדלים בענף.
מנכ"ל מועצת הלול לויט הוסיף: "אני מרגיש כמו מי שחזה את מלחמת יום כיפור ולא הקשיבו. לפי הנתונים של אכלוס הלולים היום, ביולי אנחנו נהייה בשיא המשבר בענף הפטם ויהיה עודף עצום שלא ניתן יהיה לשחוט. כבר היום איש לא מתייחס להסדר וכולם עושים מה שהם רוצים. יהיה עודף עצום בלולים, כי כושר השחיטה נקבע על-ידי השירותים הווטרינריים. מי שינצלו את זה לטובתם זה רשתות השיווק, ומהסיפור הזה הצרכן לא יראה ירידת מחירים".
מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, אמר כי אפשר לתת רק לשר האוצר להחליט. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי אם משרד החקלאות לא רוצה את הצעת החוק הזו שיגיד את זה בפה מלא, על כל המשמעות של זה. "השקענו בזה עשרות שעות, אל תתנו לנו לעשות משהו בכאילו", אמר.
בעקבות ההצעה התעוררו שאלות באשר למה יקרה אם יהיה הסדר יום לפני שההצעה תיכנס לתוקף, והמגדלים ימשיכו לגדל בהתאם אליו גם ללא שיח בניהם. נציג רשות התחרות, צחי ברקוביץ, העיר כי אם הם ימשיכו להתנהל לפי ההסכמות אז הם עבריינים.
לנוכח הדברים הודיע היו"ר ביטן על הפסקה בדיון, והישיבה תתחדש במהלך הערך לאחר סיום ישיבת מליאת הכנסת.
