מכללת אמונה, מוסד אקדמי לנשים בירושלים, עומדת לפרוץ דרך לקראת פתיחת שעריה לסטודנטים גברים לראשונה ב-50 שנות קיומה. המכללה, המזוהה עם תנועת הנשים הדתית "אמונה", הניבה עשרות אלפי בוגרות שהצטיינו בתחומים אמנותיים שונים. עם הצגת תוכנית לימודים לגברים בשנה האקדמית הקרובה, מכללת אמונה שואפת לחולל מהפכה בתחומי האומנות על-ידי עידוד גברים מהמגזר הדתי-לאומי לעסוק בקריירה באמנות, תיאטרון ועיצוב.
ההחלטה לכלול גברים בתוכנית של המכללה מסמנת שינוי משמעותי בתחומי האומנויות המסורתיים הנשלטים על-ידי גברים, במיוחד בקהילות דתיות. במשך שנים, גברים דתיים התמודדו עם התנגשות בין שאיפותיהם האומנותיות לבין העיסוק בטקסטים. כתוצאה מכך צמחו דורות של תלמידים מהקהילה הדתית והחרדית ללא חשיפה והבנה בעולם האומנות לסוגיו.
האווירה והשפה בתוכניות האמנויות היו זרות לגברים דתיים, ויצרו פער אידיאולוגי ותרבותי. לימודי אמנויות דורשים חשיפה רגשית ולעיתים קרובות הדבר כרוך במגע בין תלמידים (בתיאטרון), מה שמסבך עוד יותר את הניגוד לכאורה בין חובות ההלכה לשאיפות אומנותיות של הליכה אחר הנפש. עם זאת, הזמנים המשתנים דורשים גישה חדשה, שכן גברים דתיים רבים מחפשים הזדמנויות לבטא את כשרונותיהם באומנויות.
מגמות גברים במכללות לנשים אינן דבר חדש והלימודים מתקיימים בהפרדה. פתיחת מגמת הגברים במכללת אמונה נותנת מענה לביקוש הגובר למורים דתיים בתחומי אומנות, עיצוב ותיאטרון. בתי ספר שמצאו עצמם מחויבים לרלוונטיות ולעדכניות מתמודדים עם מחסור במחנכים מוסמכים לאומנות בשל היעדר אנשים דתיים בתחום האומנותי. כתוצאה מכך, מגמות אמנות, כמו גם מגמות עיצוב ותיאטרון, מחכות בקוצר רוח לבואם של מורים דתיים, וכתוצאה מהמחסור מגמות אינן נפתחות.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
