תחזית קודרת לכלכלה הישראלית: הכלכלנית הראשית במשרד האוצר,
שירה גרינברג, פרסמה (יום ג', 16.5.23) תחזית מאקרו עדכנית שבה היא מורידה את תחזית הצמיחה של הכלכלה הישראלית ל-2.7%. ירידה של 0.3% ביחס ביחס לתחזית הקודמת - שעליה התבססה הממשלה באישור התקציב. גרינברג ממתנת גם תחזית הצמיחה ל-2024 ב-0.1%.
הכנסות המדינה יגיעו לפי האומדן העדכני ל-463.6 מיליארד שקל, המשקפים אובדן של כ-5.3 מיליארד שקל לעומת התחזית הרשמית הקודמת של האוצר. התחזית לשנת 2024 כוללת ירידה של כ-11 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה. לפי התחזית החדשה, הגירעון יגדל ל-1.1% בשנה הנוכחית ויעלה ל-1.35% בסוף השנה הבאה.
גרינברג מציינת, כי רוב התרחישים שביכולתם לשנות את תחזיותיה הם בכיוון השלילי. היא מונה שבעה גורמים כאלה, מתוכם חמישה בינלאומיים (עליהם אין לממשלת ישראל כל שליטה), ושני גורמים הנובעים במישרין ממדיניות הממשלה: הרפורמה במערכת המשפט והכספים לחרדים. בנוגע לרפורמה אומרת גרינברג, כי היא עלולה לגרום חוסר ודאות, לפגוע משמעותית בצמיחה בפעילות ובפרט בהשקעות הזרות, כמו גם בדירוג האשראי של ישראל (אותו היא מציינת גם ברשימת הגורמים שכבר הביאו להורדת התחזית). גרינברג עומדת על "הגדלת בתמריצים השליליים להשתתפות בשוק העבודה", דהיינו הכספים שיוענקו לחרדים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
הגורמים הבינלאומיים העלולים להוריד עוד את הצמיחה הם: המלחמה באוקראינה וחשש ממשבר אנרגיה באירופה, עלייה באינפלציה ומיתון עולמי, אירועים גיאופוליטיים, ירידות בשוק ההון הגלובאלי והאטה בענף ההי-טק, ומשברק האקלים. גרינברג רואה רק שני תרחישים העשויים לשפר את מצב: התאוששות מהירה של הכלכלה האמריקנית והרחבת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבין שכנותיה.
