בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מיקי לוי, רובי שבתאי וסיגלית בר צבי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ראש אג"ם במשטרה:
"סיכוי גבוה שניאלץ להשתמש בנשק חם בהתקוממות הבאה"
מפקד מג"ב ניצב אמיר כהן אמר: "למרות הדוח החמור על שומר החומות לא הרבה נעשה. לכולנו ברור שהשעון מתקתק לקראת האירוע הבא" ● המפכ"ל הודה לראשונה בפומבי ששגה בהסטת כל הכוחות לירושלים בשומר החומות ● במשטרה התעקשו במשך שנתיים שהופקו לקחים, אך היום הזהירו מפני מחסור כספי
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי מודה לראשונה בפומבי ששגה כאשר בחר להסיט את כל הכוחות לירושלים בפרעות תשפ"א במהלך מבצע שומר החומות. הוא הגיע לדיון (6.6.23) בוועדה לביקורת המדינה, מלווה בבכירי המשטרה לדיון בממצאי דוח מבקר המדינה על מבצע שומר החומות ומהומות הערבים בערים המעורבות.
בהתייחסו לליקויים מודיעיניים בפעילות המשטרה, מתח המפכ"ל ביקורת ואמר כי "כל דיון שמגיעים לפה קציני משטרה מעמידים אותם לקיר כנאשמים, והגיע הזמן שכולם יתפכחו פה ויבינו שבלי כלים כאלה, טעויות יש, טעויות היו, טעויות יהיו, כשלים טכנולוגיים היו ויהיו, אין מערכות מושלמות, אבל אם לא יתנו לנו את הכלים האלה בצורה שאנחנו צריכים אותם, שנהיה צעד אחד קדימה, לפני כל אותם אנשים שבאים לרחוש את רעתנו, אנחנו לא נגיע להישגים שצריך".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, אמר בדיון: "הדוח שהונח על שולחנה של הוועדה הוא חשוב ומשמעותי ביותר. הדיון עליו היה צריך להיערך מזמן - זהו דוח קשה והוא הראשון שרציתי לדון בו, אך בגלל התנהגות ילדותית ופוליטיקה קטנה של השר בן-גביר לא התאפשר לי לקיים דיון בנושא. תפקידנו הוא לפקח על עבודת הממשטרה וכשמדובר במקרה של חיים ומוות אין פשרות. אין כל תירוצים למה שהלך שם בזמן אמת. דוח המבקר חושף מחדל נוראי ותפקידנו להתכונן לבאות. אירוע שומר החומות הוא מכונן וקריאת אזעקה, שמכין אותנו לבאות לדברים העלולים להיות יותר קשים. הדרג המיניסטריאלי לא יכול לברוח מאחריות. אי-אפשר להפיל הכל על לובשי מדים, לא על צבא, לא על משטרה ולא על שב"כ. ממשלת ישראל נדרשת לאמצעים, כוח אדם ותקציב למשטרה ומג"ב".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
מנהל חטיבה במשרד המבקר, יובל חיו, אמר על הדוח שהוא נעשה בצורה מעמיקה ומקיפה ביותר ובכל מחוז נבחנה בצורה ישירה תחנת משטרה לאורך תקופה. בעיקרי הדוח שצוינו בדבריו הובאו הליקויים ש-0 תיקי משטרה סווגו על תיקים באופן לאומני לכל אורך התקופה. כמו"כ, הסד"כ היה חסר בדגש על תקני סיור ביפו וגם בעיר לוד. איוש הניידות היה חסר וההישענות באיוש היו מתנדבים ושוטרי שח"ם. כמו"כ נמצא שמרבית השוטרים בתחנות המעורבות לא היו בכלל דוברי השפה הערבית.
עוד צוין בדיון כי האיום שהתממש בשומר חומות היה איום הייחוס שהמשטרה התכוננה אליו והייתה אמורה לתת את המענה לאירועים מסוג זה, אלא שבניין הכוח של המשטרה לא נתן את המענה לאותו איום שהוגדר במסמכי המשטרה עצמה.
מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי, אמר בתגובה לדוח כי אין ספק שנתפסו ברמת מוכנות מודיעינית נמוכה. לא נאמר להם אף פעם ע"י שום גוף שיש כזו אופציה למצב כזה בפרק זמן קצר. לדבריו, "מאז שומר החומות משטרת ישראל עברה כברת דרך משמעותית והתמודדות אחרת עם תרחישי הייחוס. בוצע תיקוף ונרשמה התקדמות בדברים משמעותיים ביותר". המפכ"ל ציין כי על-אף הכשלים תוך כדי המבצע, בוצעו יותר מ-3,000 מעצרי חשודים וכן הוגשו מאות כתבי אישום - כאלו שעובדים עליהם עד ימים אלו.
במשטרה התעקשו במשך שנתיים שהופקו לקחים, אך היום הזהירו מפני מחסור כספי. שבתאי הוסיף כי קיים משבר כוח אדם בכל המשטרה, "קיימים פערים קריטיים דוגמת כוח אדם בתחנות המשטרה. רק בעיר לוד חסרים 30% מהכוח. אבל בכל המשטרה יש משבר של כוח אדם. אם לא ישופר סוגיית השכר של שוטרי משטרת ישראל - איני רואה שיהיה שיפור במצב כוח האדם".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ניצב סיגל בר צבי, ראש אג"ם במשטרה, אמרה בדיון כי לאחר מבצע שומר החומות נכתבו ותוקפו מחדש כל ההוראות ומדרגי הפרות הסדר. לדבריה, יש אתגר גדול מאוד, לייצר ככל היותר ידיים עובדות, אך בגלל החוסרים לא ניתן להפעיל את כולם וכי יש מחסור בתחמושת וציוד רב. עוד אמרה כי אין מה להסתכל על כל הכוח המשטרתי לגבי הטיפול באירועי מפרי סדר, "זוהי טעות הנאמרת הרבה, אבל יש הרבה שוטרים שאינם מאומנים בכלל לטפל בהפרות סדר. חסרים לנו כמעט 8,000 שוטרי קבע ועוד 4,000 אנשי מילואים כדי להשלים את הפער וחסרים אמצעים לחימוש והכשרות".
[צילום: דוברות הכנסת]
מפקד מג"ב ניצב אמיר כהן אמר: "למרות הדוח החמור לא הרבה נעשה. לכולנו ברור שהשעון מתקתק לקראת האירוע הבא. למרות התכנון בחסר, אנחנו בשיתוף פעולה מול הצבא והצלחנו להגדיל את הסד"כ ביותר מ-20%. יש כאן שיפור בכשירות ובמכונות. ההישג שלנו הוא היכולת לגייס את המילואים לתגבר את ביטחון הפנים - זה קרה בפחות מ-24 שעות".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
רח"ט מודיעין, תנ"צ דרור אסרף, אמר בדיון כי היום הפער בין הפלילי ללאומני מטושטש וכי עבריינים פליליים זולגים ללאומני. אסרף אמר כי אומנם עדיין המשטרה צריכה חוזק מודיעיני ושינויים רגלטוריים רבים כדי להעצים את יכולתה, אבל כיום מג"ב כבר במקום אחר לגמרי ממבצע ושמר חומות וכי הם בקשר מלא עם השב"כ. לדבריו, "הקשר היום בין השב"כ זה שהוא חלק מאיתנו ואנחנו חלק מהם. האנשים נמצאים בקשר יומיומי שעתי והוגשה אמנת שיתוף פעולה. בחודש הבא המפכ"ל וראש השב"כ יחתמו על אמנה ושיתוף פעולה בפן המודיעיני".
בסיכום דבריו אמר כי יתחייבו שינויי חקיקה: "אי אפשר להילחם בטנקים עם חץ וקשת. צריך כלים רגולטוריים נכונים ואסדרה ברורה מתאימה לתקופה של התקדמות טכנולוגית משמעותית בתוך מגזר הפשיעה ולהיות צעד אחד קדימה. זהו הפער המשמעותי ביותר ובכל שאר הדברים אנו יודעים להתמודד".
ראש עיריית לוד, יאיר רביבו: "המשימות בלוד גדולים על משטרת לוד והיא לא יכולה להתמודד עם מה שמתחולל בה. 21 יום לפני מבצע שומר חומות התרעתי במכתב לכל הגופים במדינת ישראל וכתבתי שהעיר לוד על סף פיצוץ - דרשתי חומת מגן ואיסוף נשק בתוך לוד. כיום אוסף קראוונים של תחנת משטרה לוד לא מכבד כל העיר - בטח לא לוד שבה רמת הנפיצות היא יומיות. העיר לוד גדלה בעשרת אלפים תושבים - אך קטנה ב-56 שוטרים. צריך לתגבר את השוטרים בלוד. זו עיר עם האתגרים הגדולים ביותר".
שר הביטחון התייחס לשאילתה של ח"כ צבי סוכות בנוגע למחסומים בשומרון ▪ הוסיף: "סדרי העדיפות - על-פי ההערכות המודיעיניות" ▪ תורת לחימה: "מרצ ובל"ד לא יכלו לייחל לשר ביטחון שקרוב יותר לדעותיהן" ▪ תנועת נחלה קוראת לשר הביטחון להחזיר את מדינת ישראל למסלול ציוני
שר התקשורת בסקירה: "כל ערוץ ספורט יהיה חייב למכור תכניו בכל טכנולוגיה" ▪ "לא מעורבים בוועדה שתקבע את עתיד גלי צה"ל" ▪ "לא אאפשר לשידור הציבורי לשדר פרסומות אלא תשדירי שירות" ▪ בעקבות בקשת יו"ר ועדת הכלכלה הודיע המשנה למנכ"ל המשרד כי נמצאו התדרים שיאפשרו את המשך פעילות כל תחנות הרדיו של התאגיד
[צילום: דוברות הכנסת]
היו"ר ביטן והשר קרעי [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
הוועדה לביטחון לאומי דנה בבקשה להקמת ועדת חקירה לסיכול מינוי גל הירש ▪ היו"ר קלנר קורא למניעת סיכול עתידי של מינויים לגיטימיים ▪ נציג הפרקליטות הביע התנגדות לדיון בתיק תלוי ועומד ▪ ח"כ סעדה: כבר בהיותי סגן מפקד מח"ש נודע לנו שהיה ניסיון ליירט את גל הירש
סעדה. פתאום מגיע מידע בעילום שם [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
מבקשת ממינהל ההתיישבות וממשרד השיכון נתונים על מספר התקנים, אישור תוכניות ומשך הזמן הממוצע מהתכנון לשיווק ▪ הוועדה מודאגת גם מהיעדר אכיפה של חוקי התכנון באזור ▪ היו"ר סולומון קורא לממשלה לקבוע מדיניות בנייה
סולומון. "הפתרון למשבר הדיור נמצא ממש מתחת לגשר" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), לפיה שר הפנים יכול לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה עם עלייתו ובטרם הוכחה השתקעותו בארץ. עם זאת תוענק תעודת מעבר לעולה אשר טרם השתקע בארץ. יום תחילת החוק נקבע ל-10 ביולי 2023.
עו"ד גיל ברינגר, המשנה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמר כי התיקון הנוכחי מסתנכרן עם דרישה עקרונית של האמריקנים על פיה מדינת ישראל מתבקשת לתקן "פרצות בדרכונים", כדבריו, על-מנת להתקדם עם הפטור מאשרה לארה"ב עבור ישראלים. "ישראל הציגה סל של פתרונות ובמסגרתו קיים גם התיקון הנוכחי לחוק שנותן מענה מסוים לדאגות האמריקניות", אמר ברינגר.
הוא ציין כי על-פי נתונים ניתן לראות אחוזי השתקעות בארץ בשיעור של למעלה מ-90% ככל שהדרכון מוצא מאוחר יותר. "החוזק של הדרכון הישראלי הולך ונשחק ככל שהקשר בין הדרכון הישראלי למדינת ישראל נשחק". משטרת ישראל מסרה כי היא תומכת בהצעת החוק וכי הדרכון הישראלי יכול להוות יתרון לגורמים עבריינים. עם זאת הדגישה כי אינה נשענת על מידע קונקרטי בנוגע לפשיעה של בעלי דרכון ישראלי במדינות אחרות.
במשך שנים מעבירה ישראל לרשות הפלשתינית תשלומי מכס אותם היא גובה בגין מכולות הנכנסות לשטחה בדרכן לרשות, בעוד עשרות אחוזים מהמכולות לא עוברות כנדרש במעברים המיועדים לסחורות לרשות, דבר המסב למדינה הפסדים ▪ ועדת הכספים לרשות המיסים: בחנו שינוי של התקנות ▪ רשות המיסים: יש שיפור באכיפה
קופות החולים מציעות גבייה שנתית של 220 ש"ח עבור מרשמים לקנביס ו-360 ש"ח עבור רישיונות קנביס ▪ הוועדה בהצעת תיקון תוכנית הגבייה של קופות החולים, במסגרת מעבר מרישיונות למרשמים עבור חלק מהמטופלים, וקראה למשרד הבריאות, קופות החולים והאוצר להוזיל את העלויות למטופל
"החולים לא צריכים לסבסד את הקופות" [צילום: בינג AI]
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התכנון והבנייה, תיקון מס' 142, דיון בהחלטות ועדות משנה, התשפ"ג 2023- של חבר הכנסת אלי דלל. 6 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תוחזר לוועדת הפנים.
במצב הקיים, כל חבר של ועדה מקומית או נציג בעל דעה מייעצת רשאי לדרוש כי יתקיים דיון במליאת הוועדה המקומית בנושא שנדון בוועדת המשנה של אותה ועדה מקומית. מוצע לאפשר דיון במליאת הוועדה המקומית כאמור, רק אם דרשו זאת לפחות שניים מחברי הוועדה המקומית או לחלופין נציג בעל דעה מייעצת. עוד מוצע כי בוועדה מרחבית, נציג רשות מקומית שהוא נציגה היחיד באותה הוועדה יוכל לדרוש דיון במליאת הוועדה המרחבית.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק מיסוי מקרקעין, שבח ורכישה, תיקון מס' 101 - רכישת דירה עבור ילד יתום מאחד מהוריו, התשפ"ג 2023- של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. 7 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תוחזר לוועדת הכספים.
מוצע בה לקבוע כי ברכישת דירה עבור ילד יתום מאחד מהוריו, יוחרג התא המשפחתי הקיים בין הורה וילד, כפי שהוחרג "ילד נשוי", כך שיוטל על רכישה כאמור מס בשיעורים הקבועים לדירה יחידה.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה סבורה שהצעת החוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה עוקפת את חוקי התכנון ומעלה שאלות קשות. כך מסרה (6.6.23) נציגת משרד המשפטים לוועדת הפנים והגנת הסביבה, שהחלה להכין את הצעת חוק לקריאה ראשונה. מטרתו של חוק זה להסדיר את מגורי הרועים בשטחי מרעה, לצורך שמירה על מקרקעי הציבור, ובכלל זה על השטחים הפתוחים והיערות. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת שמחה רוטמן, לימור סון הר מלך, אלי דלל, ניסים ואטורי, טלי גוטליב, חנוך דב מילביצקי, דוד ביטן, שלום דנינו, צביקה פוגל, ינון אזולאי, שרן השכל ומיכאל ביטון.
ועדת הכלכלה קיימה (יום ג', 6.6.23) דיון המשך בנושא הפעלת ההסעות למערכת החינוך, לאחר שלפני כשבועיים התברר כי התמורה שמקבלות חברות ההסעה הפרטיות מהרשויות המקומיות עבור הסעת תלמידים נשחקה בשל האינפלציה, ויש חשש לפגיעה בהסעות בפתיחת שנת הלימודים הבאה. בדיון היום התברר כי אין סיכומים בין הצדדים, היו"ר ביטן זעם על כך ודרש ישיבה נוספת בעוד שבועיים, בהשתתפות שר החינוך, ראש אגף התקציבים באוצר ויו"ר מרכז השלטון המקומי.
ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית, בראשות ח"כ רון כץ, קיימה (יום ב', 5.6.23) את ישיבתה ראשונה ודנה בעלייה ברווחי הבנקים, ברקע העלאת הריבית והשפעתה על נוטלי המשכנתאות. כץ פתח את הדיון ואמר כי הוא אינו מתכוון לקיים דיונים פופוליסטיים ואינו מחפש אשמים, אלא פתרונות. עם זאת, הוא מתח ביקורת קשה על כך שנציגי הבנקים בחרו שלא להגיע לישיבה, ומי שייצג אותם בדיון היה מנכ"ל איגוד הבנקים. "אנחנו מבינים שיש בעיה של ריכוזיות-יתר בישראל והשאלה היא מה הפתרון", אמר.
בדיון על הטיפול בהפרעות אכילה בישראל שהתקיים (יום ב', 5.6.23) בוועדת הבריאות של הכנסת, הזהיר ד"ר מנהל המערך הקליני במשרד הבריאות, ד"ר אהוד ססר, כי בשנים האחרונות, בעיקר בתקופת הקורונה, חלה עליה דרמטית ומדאיגה במקרים של הפרעות אכילה, בעיקר בקרב בני נוער אך גם בקרב הקהילה הבוגרת. עוד הציג נתונים לפיהם בישראל כ-1500 ילדים ובני נוער מאובחנים כלוקים בהפרעות אכילה מדי שנה. עם זאת, בפועל כ-30 עד 40 אלף נערות ונשים בישראל סובלות מההפרעה. כ-15 עד 20 אחוזים מהן מפתחות מחלה כרונית. שיעור התמותה הוא 5%.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
