שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, נסים ישעיה, דחה הבוקר (יום ג', 1.6.04) את תביעת לשון הרע שהגיש הקבלן ואיש העסקים דודי אפל נגד רשות השידור, בעקבות חשיפת פרשת "בראון-חברון" על-ידי הכתבת איילה חסון.

בכתבתה של חסון נטען כי אפל ואריה דרעי, יו"ר ש"ס לשעבר, פעלו בתחילת שנת 1997 למנות את חברם, עו"ד (כיום ח"כ) רוני בראון לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זאת, במטרה להבטיח קבלת החלטות נוחות מבחינת השניים על-ידי מערכת התביעה.

השופט ישעיה קובע בפסק הדין, כי לרשות השידור עומדת הגנת "אמת דיברתי". "עלה בידי הנתבעים להוכיח כי אמת בדברים שפורסמו בפתיח לכתבה של איילה חסון במסגרת מהדורת החדשות מבט. משכך, ומשהיה מתוכן הכתבה עניין לציבור, זכאים הנתבעים לחסות תחת ההגנה המנויה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, שעניינה אמת בפרסום", כותב השופט.

על טענתו של אפל לפיה לא שוחח עם דרעי על מינוי יועץ משפטי לממשלה כותב השופט כי "גרסה זו מעוררת תמיהות ופליאות, אם לא למעלה מכך, ואינה עולה בקנה אחד עם דברים שסיפרו עדים אחרים, ודרעי בראשם. אין זה מתקבל על הדעת כי לאור מערכת היחסים הקרובה בינו לבין דרעי לא יכיר אפל את גרסת ידידו הקרוב בדבר מינוי בראון, ולא יידע עליה".

"בלתי סביר להניח", כותב השופט, "כי שני ידידים כה קרובים, ועל הידידות הקרובה מעידים הן אפל והן דרעי, לא יחליפו ביניהם לפחות רשמים או דברים בנושא זה, במיוחד לאור העובדה שדרעי 'הפיל' את תיק בראון על חברו הטוב וטען בכל מיני הזדמנויות כי היה זה אפל שהציע לו את בראון". יתר על כן, מציין השופט, "קבלת גרסתו של אפל 'לפני הכתבה של איילה חסון לא דיברתי עם דרעי מילה אחת על הנושא הזה', כאמינה בנסיבות אלה היא משום עלבון לאינטליגנציה ולשכל הישר. המשך דבריו, לפיהם, 'לאחר שהתפוצצה הפרשה יכול להיות שהחלפנו דעות באופן שטחי ומלמעלה', אבסורדיים עוד יותר, בלתי אמינים ובלתי מתקבלים על הדעת".

עם זאת, לא חסך השופט ישעיה ביקורת גם על רשות השידור, ואמר כי היה עליה לבקש את תגובתו של אפל על ההאשמות נגדו. "מפנה אני את תשומת לבם של הנתבעים לאי קיום החובה שהייתה מוטלת עליהם על-פי כללי האתיקה העיתונאית לקבל גם את תגובתו של התובע לדברים שפורסמו אודותיו ובשמו. כך, על אף חלקו השולי והמינורי בפרשה. קבלת תגובה ופרסומה במסגרת הכתבה, היתה אולי מונעת מלכתחילה את פתיחתם של הליכים משפטיים שהתארכו יתר על המידה", כותב השופט בפסק הדין.

בתגובה לפסק הדין אמר אפל, שגם חוייב לשלם לרשות השידור הוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח: "נלמד את הנושא, נקרא, ואחרי זה נגיב בהתאם".

פרשת בראון-חברון: תזכורת

תחילת הפרשה שזכתה לכינוי "פרשת בראן-חברון" (או "בראון תמורת חברון") בחשיפה של כתבת רשות השידור איילה חסון במהדורת מבט, בינואר 1997. באותם ימים "זמזמה" המערכת הפוליטית בעניין מינוי יועץ משפטי לממשלה, לאחר שמיכאל בן-יאיר, שמונה עוד בימי ממשלת רבין, התפטר מתפקידו.

חסון טענה ב"מבט": "בזמן שמיכאל בן יאיר עדיין שימש יועץ משפטי לממשלה, נפגש איש העסקים דוד אפל עם חברו אריה דרעי ואמר לו: 'יש לי בשבילך יועץ משפטי מושלם. עו"ד רוני בראון. הוא בעל סגולות מופלאות מבחינתנו: הוא יהיה משלנו, הוא עסקן בליכוד, הוא היה מאמנו של צחי הנגבי. שתי הסגולות האחרונות מסירות כל חשד של מעורבות מצידנו במינוי', סיכמו לעצמם דרעי ואפל".

בכתבה נטען, כי דרעי, שכיהן אז כיו"ר ש"ס וכחבר כנסת מטעמה, הוא שלחץ למינוי בראון. הסיבה: הבטחה שקיבל כביכול מבראון לפעול להשגת הסדר טיעון עמו ב"תיק האישי" בו עמד אז לדין, כך שדרעי יורשע בעבירה שאין עמה קלון - שאינה פוסלת אותו מלשאת בתפקידים בכירים במערכת הפוליטית. מרכיב ה"חברון" בפרשה, לטענת חסון, התבטא בכך שדרעי איים לטרפד את הסכם חברון שגיבש באותם ימים ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, אם לא יינתן לו מבוקשו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה.