התחבורה הציבורית התייקרה בכ-12%; משרד התחבורה לא טרח להודיע

בשלב זה, מדובר בהתייקרות רק למשלמים באמצעות ישומונים (שמחזור החיוב שלהם הוא קלנדרי), וליתר המשלמים באמצעות רב-קו יעלו המחירים ב-1 באוגוסט. המחיר נקבע באופן אוטומטי בהתאם לתחשיב ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והתחבורה.

על-פי נתוני משרד התחבורה, המתפרסמים לראשונה ב-News1 ומתייחסים לרבעון השלישי של שנת 2013 המודד את התקופה שבה החל ישום רפורמת "דרך שווה", עלות התפעול לנוסע היא 12.20 ש"ח.

מדד עלות התפעול לנוסע פירושה כמה כסף נדרש תיאורטית לגבות מכל נוסע כדי שהקו יהיה מאוזן. לדוגמה, אם אנחנו שוכרים אוטובוס ב-360 שקל לשעה ומסיעים במהלך אותה שעה 100 נוסעים, אנחנו חייבים לגבות מכל נוסע לפחות 3.60 שקל כדי להיות מאוזנים. המדד רגיש לשורת תבחינים כגון: מספר הנוסעים בקו, משך זמן הנסיעה, אורך המסלול, נתיבי תחבורה ציבורית, מהירות הנסיעה ופקקים.

בחלוקה לפי מחוזות, עלות התפעול הכי נמוכה היא בירושלים (7.80 ש"ח) והכי גבוהה היא בגולן, בגליל ובעמקים (23.70 ש"ח). בקווים מסוימים קיימת עלות תפעול חריגה. לדוגמה, בעוד שהעלות התפעולית הממוצעת לקו עירוני באשכול תל אביב היא 11.40 ש"ח לנוסע, עלות קו 81 בתל אביב היא 53.10 ש"ח לנוסע - פי 5! דוגמה נוספת, חריפה אף יותר, היא קו 445 באשכול אונו-אלעד, המסיע נוסעים מנתב"ג לתל אביב. העלות היא 73.80 ש"ח לנוסע, לעומת ממוצע של 11.40 ש"ח באשכול זה - פי 7. הפער נובע כתוצאה מהמשאבים הנדרשים (נהגים וכלי רכב).

המשותף לקווים חריגים אלה הוא לרוב תכנון לא נכון מצד משרד התחבורה. כך למשל, קו 81 כמעט מעגלי, כולל 4 אוטובוסים בשעת פעילות, מהירות ממוצעת איטית והוא סובל ממיעוט נוסעים; קו 445 יוצא אחת לשעה בכל כיוון, גם בשעות בהן פועלת רכבת וגם בשעות השיא, המהירות הממוצעת שלו איטית במיוחד בתוך תל אביב וגם בו קיים מיעוט נוסעים יחסי.