|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
דוד מינץ. אין סמכות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
בג"ץ הנבצרות - הציטוטים המרכזיים
|
|
|
|
מינץ: קשיים רבים ב"שימוש לרעה בסמכות המכוננת"
|
|
מדובר בתיקון קבוע, שחל על כל ראש ממשלה מכהן או שיכהן לעתיד לבוא, שנוגע לסוגיה שהתעוררה בעבר העשויה להתעורר גם בעתיד, שלגביה קיים חסר בחוק היסוד
|
|
בית משפט זה, ככל רשות מינהלית וככל גוף הממלא תפקיד שיפוטי, אינו רשאי לפעול אלא בדל"ת אמותיה של הסמכות הנתונה לו על-פי חוק. ברם מקור המקנה לבית משפט זה סמכות לבקר חוקי יסוד - אין בנמצא. לוּ בשל כך דין העתירות להידחות, והדברים האמורים להלן הם בבחינת למעלה מהצורך בלבד. דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת באופן שבו פותחה בעניין שפיר - דוקטרינה הקשורה בטבורה לשאלות יסוד העומדות בליבת המשפט החוקתי - מעוררת סוגיות מורכבות ולבטים לא מעטים. אולם התהיות והקשיים עליהם הצבעתי אני, ועליהם הצביעו חלק מחברי, טרם הביאו לדיון מעמיק וממצה, בוודאי לא לחרישה עמוקה בתלם. כעת, מכוח אותה דוקטרינה שיסודותיה ורכיביה טעונים עוד ליבון, מבוקש לראשונה להתערב בחוק יסוד של הכנסת, וזאת בהתייחס להוראת קבע אשר אין חולק על התאמתה מבחינת נושאיה ל"חוקה". הסעד העומד על הפרק - דחיית מועד תחולה, גם הוא בבחינת חידוש בהקשרה של דוקטרינה זו ואינו מובן מאליו. מדובר אפוא ב"קפיצת מדרגה" נוספת המחייבת לשוב אל היסוד. לא נעלמה מעיני העובדה שלגישת מרבית חבריי הוספתה של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות מכוננת שפותחה בעניין שפיר לסל הכלים הנתונים לבית משפט זה בהפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, היא בגדר עובדה מוגמרת. ברם אין בכך כדי להפוך אותה לכלי שלם וברור בעל יסודות איתנים. גם אין בכך כדי לחייב אותנו לעצום את עינינו ולהתעלם מקשיים הטמונים בו. מה גם שהפה שאסר הוא הפה שהתיר, ולא מאוחר לשנות "מוסכמות" אף אם אלו "התקבעו" בפסיקתנו. גם לגישה (המוקשית עד מאוד בעיניי כאמור) לפיה קיימת סמכות להתערב בחוקי יסוד, מתקשה אני עד מאוד להבין כיצד יישום דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות מכוננת על התיקון לחוק היסוד העומד במוקד העתירות שלפנינו מביא לתוצאה אליה הגיעו חברי. נקודת המוצא לדיון בענייננו צריכה להיות זו: מדובר בתיקון קבוע, שחל על כל ראש ממשלה מכהן או שיכהן לעתיד לבוא, שנוגע לסוגיה שהתעוררה בעבר (למשל בעניינו של ראש הממשלה אריאל שרון ואף בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו) העשויה להתעורר גם בעתיד, שלגביה קיים חסר בחוק היסוד. לטעמי, די בכך כדי להביא למסקנה שלא מדובר בענייננו בתיקון פרסונלי. |
| תאריך:
|
03/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
03/01/2024
|
|
איתמר לוין
|
|
+זה החוק החשוב ביותר לנתניהו, אבל הנבצרות ממש לא כאן
|
|
06:31 04/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
החוק הבעייתי הזה נולד בשל חששו של נתניהו שעיסוקו ברפורמה יוביל את מיארה לקבוע שהוא בנבצרות - אבל מהלך כזה רחוק מאוד מלהתממש, אפילו כעת ▪ בג"ץ קיבע את סמכותו לפסול חוק יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת, וגם שרטט את שני המחנות בתוכו ▪ מה שבאמת צריך לעשות כעת הוא לקדם את חוק יסוד החקיקה
|
|
|
|
|
|
הדיון בחוק הנבצרות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+שס: העליון ממשיך עם פסיקות תקדימיות ומעוררות מחלוקת, המערערות את האחדות
|
|
23:23 03/01/24 | עידן יוסף |
מפלגת שס בתגובה להחלטת בג״ץ חוק הנבצרות: "מצער שוב לראות שדווקא בזמן מלחמה, כאשר החזית והעורף מאוחדים במטרה לנצח, דווקא בית המשפט העליון ממשיך עם פסיקות תקדימיות ומעוררות מחלוקת, המערערות את האחדות הכל כך חיונית כעת הזו. העם הוא הריבון היחיד לבחור ראש ממשלה. "שס מצרה על כך שבג״ץ לא אימץ את הצעת יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את הפסיקות הללו לאחר המלחמה, וקוראת לציבור להמשיך לשמור על האחדות החיונית לניצחון, בעזרת השם".
|
|
|
|
|
|
|
+וילנר: התיקון נועד להפיג את העמימות
|
|
21:19 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
התיקון חל על כל ראשי הממשלה ממועד כניסתו לתוקף ואילך, ללא מגבלת זמן כלשהי; והוא אינו כולל פרטים אחרים שיש בכוחם לצמצם את תחולתו לראש הממשלה המכהן בלבד
|
|
|
|
|
|
יעל וילנר. כלליות התחולה [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
|
|
|
|
|
|
+ברון: המטרה הייתה להסיר איום על שלטון נתניהו
|
|
21:01 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
אותו מניע פרסונלי לא טפטף או זלג לתוך תכלית התיקון, אלא הציף והטביע אותה בשיטפון של פרסונליות עד שלא ניתן עוד להבחין היכן "מסתיים" המניע ו"מתחילה" התכלית
|
|
|
|
|
|
ענת ברון. באופן צלול וברור [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+עמית: טבול בפרסונליות מכף רגל ועד ראש
|
|
20:44 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
העיתוי, המסלול המיוחד והמהיר, האפקט המיידי, כוונת המכונני, האקדח המעשן, תוכן התיקון, תחולת התיקון - כל אלו מעידים שהוא פרסונלי
|
|
|
|
|
|
יצחק עמית. אור שמש בהיר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+ברק-ארז: חל על ראש הממשלה שזהותו ידועה
|
|
20:23 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
יש הבדל בין קביעת הסדר חדש בעל אופי כללי לבין חקיקה שמבחינת תוכנה משליכה על ממלא התפקיד באופן שאין אישי ממנו, במצב שבו כבר התנהל הליך פלילי והיה ידוע שהוגשו עתירות
|
|
|
|
|
|
דפנה ברק-ארז. לא תיקון "רגיל" [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+חיות: פגיעה קשה בעקרון השוויון בפני החוק
|
|
20:20 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
התכלית העיקרית אשר לשמה נחקק התיקון, בראייה צופה פני עתיד, היא מתן מענה לסיכון משפטי קונקרטי (קביעה בדבר נבצרות) שאיים - לתפיסת מחוקקי התיקון - על ראש ה ממשלה המכהן
|
|
|
|
|
|
חיות. חומרה מיוחדת [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+לוין: הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות
|
|
20:15 03/01/24 | עידן יוסף |
שר המשפטים יריב לוין על פס"ד בג"ץ הנבצרות: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו. ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי-אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו".
|
|
|
|
|
|
|
+סולברג: לא לחפש אחר תכלית פרסונלית חמקמקה
|
|
20:03 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
נוצר מעגל שוטה המונע את חוק יסוד החקיקה; על בית המשפט לאמץ גישה מרוסנת ומאופקת, ועל הכנסת למלא את חובתה: אין מנוס, האזעקה נשמעה, בנפשנו הדבר
|
|
|
|
|
|
נעם סולברג. לשון כללית אינה ה"זיז" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
מינץ: קשיים רבים ב"שימוש לרעה בסמכות המכוננת"
|
|
עתירות הנבצרות היו המניע לחקיקת התיקון ששינה את הסדר הנבצרות; סילוקן מהדרך במטרה להסיר את מה שנחזה כאיום על המשך שלטונו של ראש ה ממשלה היה תכלית התיקון; ומחיקתן היא התוצאה - שהשאיפה להשיגה הייתה הקטר שהוביל את הליך החקיקה לכל אורך הדרך.
|
|
|
|
|
אחת מהמגבלות המוטלות על חברי הכנסת בהפעלת סמכויותיהם היא מגבלת האמון, הנובעת מחובת האמון הציבורי המוטלת עליהם מכוח היותם שליחי העם. בהתאם למגבלה זו, נדרשים חברי הכנסת להפעיל כל אחת מהסמכויות הציבוריות שהופקדו בידיהם, ובכלל זה הסמכות המכוננת, למען התכליות לשמן הוקנתה להם אותה סמכות, ולא לקידומן של תכליות זרות לסמכות בה מדובר.
|
|
|
|
|
לדידי, הכנסת מוסמכת לחוקק חוק פרסונלי, אך ראוי כי הדבר ייעשה בנסיבות חריגות ומיוחדות. לכן, השאלה אם חוק מסוים הוא פרסונלי היא אך השלב הראשון, ובשלב השני יש לבחון את הצידוק לכך, ובהתאם, אם לפסול את החוק בשל היותו פרסונלי. מבלי לקבוע מסמרות, מקומה של חקיקה פרסונלית הוא כאשר השעה צריכה לכך, לנוכח צורך ציבורי-כללי דוחק, ולא כאמצעי לפתרון בעיה אישית מזדמנת.
|
|
|
|
|
נקודת המוצא להמשך הדיון היא שהתיקון מייצר הכבדה משמעותית על האפשרות להכריז על נבצרות של ראש ה ממשלה, ובמיוחד בנסיבות שבהן הוא עצמו אינו עושה זאת.
|
|
|
|
|
אף שבמקרים מסוימים ההבחנה האמורה בין מניע לתכלית עשויה לעורר קשיים לא מבוטלים, בענייננו - כפי שהיטיב חברי ממלא-מקום הנשיא [עוזי פוגלמן] לבאר - בחינת מכלול הנסיבות מעידה כמאה עדים על כך שהתכלית העיקרית אשר לשמה נחקק התיקון, בראייה צופה פני עתיד, היא מתן מענה לסיכון משפטי קונקרטי (קביעה בדבר נבצרות) שאיים - לתפיסת מחוקקי התיקון - על ראש ה ממשלה המכהן. זאת, על-רקע עתירות ספציפיות שבהן נתבקש בית המשפט להורות על נבצרותו של ראש הממשלה בשל ניגוד עניינים בין ההליך הפלילי המתנהל נגדו ובין מעורבותו ביוזמות לשינוי מערכת המשפט.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב"  הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
