חברת החדשות (כיום - של ערוץ 12) נושאת באחריות לרוב נזקיו של צלם טלוויזיה עצמאי שהותקף בידי רעולי פנים בשכונת אבו טור שבמזרח ירושלים וסובל מנכות נפשית. כך קובעת (11.1.24) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מירב לב-ארי.
הכתב אוהד חמו והצלם (ששמו נאסר לפרסום) צילמו באוקטובר 2014 בביתו של המחבל שניסה להתנקש בחייו של הח"כ לשעבר
יהודה גליק. היה זה בעת מתיחות ביטחונית, לאחר מבצע צוק איתן וכמה פיגועים בירושלים. הרוחות התלהטו במהחך הצילומים, חמו והצלם עזבו את המקום, הם איבדו זה את זה, הצלם הותקף ולמרות שלא נפגע פיזית - הוכר כסובל מנכות נפשית בשל החרדה שעברה עליו. הצלם והביטוח הלאומי (אשר פיצה אותו) תבעו מחברת החדשות 2.5 מיליון שקל.
בן-ארי אומרת כי אין מחלוקת שעל החברה וחמו הוטלה האחריות לשלומו של הצלם, שכן הכתב בשטח הוא המקבל את ההחלטות האם, היכן ומתי לצלם. גוף תקשורת אינו יכול למנוע את הסיכונים הכרוכים בעבודת אנשיו, אך חייב לפעול לצמצם אותם. במקרה זה, החברה וחמו היו חייבים להכין "תוכנית יציאה" למקרה שהצוות ייקלע לסכנה, במיוחד לנוכח העובדה שהצלם - בניגוד לחמו - לא הכיר את השכונה.
האחריות להתרחשויות בעת היציאה מן השכונה מוטלת הן על חמו והן על הצלם, קובעת בן-ארי. "חמו, שהיה אחראי ליציאה מהשכונה, היה צריך לוודא שהתובע נמצא לצדו או למצער מאחוריו, ודאי כאשר פנה בצומת ה-T. מנגד, התובע, שלא התמצא מהשכונה, היה צריך לקרוא לחמו, אם אכן ראה שחמו מגדיל את הפער ביניהם או אפילו 'רץ' כטענתו. לא מדובר בפעולה שדורשת הכשרה מיוחדת". לשניהם לא היו הסברים טובים להתנהגותם: הצלם לא הצליח להסביר כיצד חמו נעלם מעיניו, בעוד חמו לא הסביר מדוע לא צעד לצידו של הצלם.
בן-ארי מסכמת: "התנהגותם של התובע וחמו בזמן אמת מלמדת על כך שהם לא נערכו כראוי למתן מענה נאות וסביר לסיכון צפוי שהתממש, והוא הצורך לצאת מהשכונה בדחיפות. לו נערכו, יש להניח ששניהם היו נותנים תשומת לב ראויה לחשיבות שיש לכך שיישארו צמודים ולכל הפחות בקשר עין זה מזה. כתוצאה מכך, בפועל, תוכנית היציאה (להתלוות לכתב) כשלה, משום שהן חמו והן התובע לא עשו את הנדרש כדי להישאר בצוותא בעת היציאה מהשכונה".
לאור זאת קבעה בן-ארי, כי האחריות של חברת החדשות היא 60%, ושל הצלם - 40%. חברת החדשות וחברת כלל שביטחה אותה ישלמו לצלם 220,000 שקל, ולביטוח הלאומי (הצפוי לשלם לו 2.8 מיליון שקל) - 650,000 שקל.
