היום לפני 56 שנה אוניית האצ"ל 'אלטלנה' עלתה באש בחוף תל אביב לאחר שהופגזה מתותח של צה"ל, כדי למנוע את פריקת מטען הנשק שעליה על-ידי האצ"ל, וזאת בניגוד להוראת הממשלה הזמנית. 16 חברי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל נהרגו בהתקפה.
הפרשה אירעה במהלך ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות, תקופה שנודעה כמתוחה במיוחד ביישוב היהודי שהיה לחוץ בכל גבולותיו על-ידי צבאות ערב.
ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, שאף להשתית את מדינת ישראל על ממלכתיות, ולצמצם את הפיצול בין הזרמים הציוניים השונים. כוונתו של בן-גוריון היתה לאחד את הכוח העברי הלוחם תחת מסגרת אחת. הגעת האונייה הייתה לאחר הסכם פירוק האצ"ל שנחתם ב-1 ביוני.
ב"אלטלנה" שטו כ–900 עולים שנועדו לגיוס לאצ"ל, חלקם ניצולי שואה, והיא הובילה נשק בשווי מיליוני דולרים, אותו רכש האצ"ל בצרפת.
חילוקי דעות חריפים התגלעו בין בגין, מפקד האצ"ל אותה תקופה, לבן-גוריון, כשבגין דרש כי חלק מהנשק יועבר ל"גדוד הירושלמי" וחלק ליחידות האצ"ל אשר הוכפפו לצה"ל, בעוד בן-גוריון הסכים כי חלק מהנשק יועבר לירושלים, אך שאר הנשק יופקד ישירות בידי צה"ל.
סירובו של בגין הוביל לחילופי-אש. ב-22 ביוני ב-4 אחה"צ הורה בן-גוריון על הפגזת האניה, בהם מצאו את מותם שישה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל. למרות הפסקת האש שהושגה הפרשה נמשכה כאשר האונייה המשיכה לתל אביב ועל סיפונה כ-100 אנשי אצ"ל ובגין עצמו.
בן-גוריון שלח את יגאל ידין, קצין המבצעים של צה"ל, להכניע את "אלטלנה". התפתחות האירועים הובילה לפתיחת קרב נוסף, במהלכו סירבו מספר חיילי אצ"ל מבין שורות צה"ל למלא אחר הוראות הצבא ונעצרו.
הקרב הוכרע כאשר קידם בן-גוריון את אחד מתותחי צה"ל, והורה בסביבות ארבע אחר-הצהריים להפעילו. פגז התותח העלה את "אלטלנה" באש, שאילצה את רב-החובל לפקוד על נטישתה מחשש להתפוצצות חומרי הנפץ שבמחסני האונייה. בקרב זה נהרגו עשרה חברי אצ"ל נוספים, וחייל צה"ל.
