עם הפנים להאג
במשרד ראש הממשלה נערכים עתה לקראת החלטת בית הדין בהאג בפרשת גדר ההפרדה, האמורה להינתן ביום 9.7.04 (יום ו'). ההיערכות: על-פי הנחיית ראש הממשלה, אריאל שרון.
על-פי המידע שכבר הושג ממקורות מדיניים והועבר לראש הממשלה, בית הדין בהאג עומד ליתן חוות דעת שתאשים את ישראל בעבירות על החוק הבינלאומי, לרבות: פגיעה פיזית באוכלוסיה אזרחית, הפקעת קרקעות, נישול תושבים מבתיהם ועוד. שר החוץ סילבן שלום, המבקר בארה"ב, ביקש מהממשל האמריקני להטיל ווטו, במקרה הצורך, כדי למנוע סנקציות נגד ישראל [ראו קישור].
במסגרת ההיערכות יכונס כבר ביום ראשון או שני הצוות הבינמשרדי שעסק בזמנו בטיפול בנושא. בראש הצוות עומד מנהל לשכת ראש הממשלה, דב ויסגלס. הכוונה היא לבחון את כל ההשלכות האפשריות של חוות דעת קשה - אין בהקשר ההסברתי, והן בהשפעות המדיניות.
גורם במשרד ראש הממשלה הבהיר, כי החשש עתה הוא שהפלשתינים יגרמו לכך שהעצרת הכללית של האו"ם, שהזמינה את חוות הדעת, תאשר את חוות הדעת של בית הדין, הניתנת כהמלצה. "הסכנה שזה יועבר למועצת הביטחון, וכאן יוכלו להטיל סנקציות".
על-מנת להדוף את המתקפה המדינית הצפויה נגד ישראל, פועלים ראש הממשלה וגם צוותו כבר בשלב זה, כדי לשכנע את ארה"ב ובריטניה שיטילו ווטו ויימנעו ממליאת האו"ם וממועצת הביטחון קבלת החלטות נגד ישראל.
פסק דין ברק: חסינות לישראל
במשרד ראש הממשלה מעודדים מפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון [ראו קישור]. פסק הדין תורגם השבוע לשפה האנגלית, בו ביום שניתן (דבר בלתי שכיח בעבודת בית המשפט). המטרה השקופה: לחשוף, ובהקדם, את חבר השופטים בהאג לפסק דין זה.
במשרד ראש הממשלה מסבירים, כי פסק הדין שניתן על-ידי הרכב מורחב ובראשו הנשיא אהרן ברק, דווקא מחזק את ישראל, גם כנגד בית הדין בהאג. שכן על-פי הנוהג הקיים, פסק דין מקומי-אזורי גובר על זה הניתן בהאג, ואותו יש ליישם.
ברמה העקרונית, נטען, הוכרה העמדה המשפטית של מדינת ישראל, לפיה מדובר בגדר ביטחונית, ולא מדינית, ואין לקשור זאת לעימות בנושא גבולות 1967. "החשיבות הגדולה של פסק דין של ברק היא בזאת: אם בהאג ייקבע בחוות הדעת שהגדר היא הפרה של כללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי, אזי תעמוד חוות דעת זו מול פסק דין של ברק, שקובע שמדובר בצורך ביטחוני; וקובע עוד כי אין מדובר באקט מדיני ו/או בפגיעה בהתחייבויות מדיניות, אלא שמדובר במניעת טרור".
עם זאת, הבעיה היא שבמקומות אלה ואחרים השימוש לא היה מידתי. הנזק שנגרם גדול מהמתועלת הביטחונית. ובעצם, הצבא מתבקש לבחון אלטרנטיבות אחרות שהן פחות פוגעניות. "פסק הדין של ברק מעניק למדינה חסינות מלאה מפני תביעות נזיקין אפשרויות בחו"ל", נטען. לפי פסק הדין, רק בית משפט מקומי (בישראל) יוכל לעסוק בכך.
