ועדת הבריאות, העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ שאול יהלום, תובעת מהמשרד לביטוח הלאומי להקים ועדת בדיקה לבחינת קריטריונים חדשים לקשישים המגישים בקשה לגמלת סיעוד.
יו"ר הוועדה, ח"כ יהלום, הקציב כשבוע ימים לכל אנשי הביטוח הלאומי להשיב בנושא הקמת הוועדה. באם ולא "נקיים ישיבה עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי", הודיע יהלום.
הדרישה נשמעת על רקע הדיווח בתוכניתו של אמנון לוי מיום ה' בשבוע שעבר. הקלטת מתעדת את בחינת התלות המשפילה שעברה קשישה שהגישה בקשה לגמלת סיעוד.
על-פי השידור, נראית אישה קשישה כשלידה עובדת הביטוח הלאומי הפונה אליה בבקשות שונות כדי לבחון את מידת תפקודה. כך התבקשה הקשישה להוציא מהמקרר אשל, לשבת ולאכול, להתלבש - להוריד חלוק וללובשו, והשיא - ללבוש ולהוריד זוג תחתונים.
במהלך התסריט נשמעת הקשישיה נאנחת לאור הבקשות שנראו לה מסורבלות ואף אמרה, "זה כבר יותר מדי, זה קשה". כמו-כן התלוננה הקשישה על כאבים בגב ובידיים, דבר המקשה עליה לבצע את המטלות כראוי.
לאחר הצגת התסריט, עלתה לדיון בוועדה השאלה - האם אין קריטריונים אחרים באמצעותם ניתן לבחון את מידת תפקודו של קשיש המבקש גמלת סיעוד. "אם אני צריך ללבוש 1,000 תחתונים, ואחר כך להוריד אותם, זו השפלה ואני לא מקבל זאת", פסק יו"ר הוועדה, ח"כ יהלום, והוסיף, "אני נפגעתי בשבילה, האם המוח היהודי באמת לא יכול להמציא בדיקות עקיפות"?.
דוד אולמן מנהל המחלקה לקשיש בעיריית חיפה ואסתי שטרן, מנהלת תחום הזקנה בעיריית תל אביב, הציגו בפני הוועדה תלונות רבות של קשישים על בדיקות משפילות שהם נאלצים לעבור. כמו-כן ציינו, כי רק 10% מהקשישים בכל הארץ זכאים לגמלת סיעוד. ברוב המקרים שקשיש ביקש ערר על ניקוד שניתן לו, כמעט פחות מ-1% נענו וכמעט 50% נפסלו, גם אלו המרותקים למיטה.
אולמן ושטרן הפנו קריאה לקשישים שלא יגישו ערר, משום שמנסיונם אפילו המעט שהשיגו, בוטל. לדעתם, חשוב לקבוע כי גילו של הקשיש יהווה מרכיב בקביעת ניקוד הזכאות לגמלה, דבר שלא קורה היום (לא משנה אם הקשיש הוא בן 60, 70 או 90, ר.נ.ה). קורה מצב, שקשיש במצב בריאותי טוב, אך מסתייע במקל או הליכון, לא מקבל כלל נקודת זכות אחת. כך גם קשיש הנוטה ליפול. עוד הוצע, כי ההחלטה למתן גמלת זקנה תסתמך, על רקורד רפואי של הקשיש.
אלי מזרחי, מנהל מחלקת גרונטולוגיה בבית חולים תל השומר ציין, כי "אין ספק שמבחינת המהות חייב המוסד לביטוח לאומי לבצע את הבדיקות, השאלה היא מתכונת הבדיקה. אני, כמי שעוסק בתחום הרבה שנים הרגשתי נפגע מהצפייה בבדיקה בקלטת. בהחלט ניתן למצוא בדיקות עקיפות לקבלת האינפורמציה המדויקת על מצבו הבריאותי של הקשיש מבלי להביך אותו".
ח"כ רומן ברונפמן, יוזם הדיון, ציין כי על-פי מספר התלונות הרבות המגיעות רק אליו, מתעוררת אצלו התחושה שמדיניות המוסד לביטוח לאומי היא להקטין את ההוצאה התקציבית בתחום גמלת הסיעוד, ולכן יש יותר תשובות שליליות לערעורים ולבקשות לגמלת סיעוד. ח"כ מתן וילנאי אמר, "יש לי טענה כלפי קובעי המדיניות ולא כלפי הבודקים. הבדיקות אינן עומדות בקנה אחד עם חוק כבוד האדם וחירותו. אם יוגש בג"צ, הדבר הזה לא יעמוד במבחן".
אסתר רייס, מנהלת מחלקת סיעוד במוסד לביטוח הלאומי הסבירה, כי ישנם כ-1,000 בודקים בביטוח הלאומי, אלו הן בעיקר אחיות מוסמכות שעברו הכשרה מיוחדת כדי לקבוע את מידת תפקודו של קשיש במספר תחומים. ישנן 70 אלף תביעות בשנה לביטוח הלאומי לצורך קבלת גמלת סיעוד, כאשר המינימום שמקבל הקשיש זה 4 שעות שבועיות של עזרה וטיפול. המקסימום זה 15 וחצי שעות שבועיות. הביטוח הלאומי מממן כ-135 אלף שעות עזרה וטיפול.
ח"כ יהלום קבע: "הוועדה קובעת כי הבדיקות הנערכות כיום לקשישים הן בדיקות שיש בהן משום השפלת הנבדק ופגיעה בו. אם יש אלטרנטיבות זה פשע להמשיך במתכונת הנוכחית. צריך לבנות שאלון חדש. לא ניתן יד להשפלת הקשישים. המוסד לביטוח לאומי צריך לגלות פתיחות ולא נוקשות לאוכלוסיה כה רגישה. תוקם לאלתר ועדת בדיקה של הביטוח הלאומי לבחינה מחדש של מבחני התלות שעורך המוסד לקשישים המגישים בקשה לגמלת סיעוד. הוצגו בוועדה קריטריונים אחרים לבדיקת הקשישים ולכן עשינו היום מעשה גדול שיפגע פחות באוכלוסיית הקשישים".
