השקעות ההון סיכון בישראל הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב-580 מיליון דולר לפחות - עלייה של כ-50% לעומת היקף ההשקעות במחצית המקבילה אשתקד. כך עולה מסקר ה-Money Tree שמבצעת חברת Price-waterhouse-Coopers.
ברבעון השני של שנת 2004 גייסו חברות היי-טק המגובות הון סיכון (חברות שאחד המשקיעים בסבבי ההשקעות בהן הן קרנות הון סיכון) כ-326 מיליון דולר לפחות. המדובר בעלייה של 28% בהשוואה לרבעון הקודם (255 מיליון דולר) ושל כ-34% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (243 מיליון דולר).
עם זאת, חל קיטון של כ-15% במספר החברות שהשיגו מימון ברבעון זה לעומת הרבעון שקדם לו (70 חברות לעומת 82 בהתאמה). מנתוני הסקר עולה כי ממוצע ההשקעה בחברות ברבעון השני של השנה עמד על רמה של 4.7 מיליון דולר, גידול של 52% בהשוואה לרבעון הקודם (3.1 מיליון דולר).
יוסי פילוס, המשמש שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בפירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן (PwC), מציין כי העלייה הדרמטית במחיר הממוצע הכללי להשקעה, ובעיקר בסבבי ההשקעה המוקדמים - היא ביטוי לתחרות המתחדשת והגוברת בין הקרנות, בחיפוש אחר השקעות אטרקטיביות. "אין תחושה של מחסור בכסף הזמין להשקעה - כל עוד מדובר בהשקעה איכותית", הוא אמר.
מהסקר עולה כי ברבעון זה חל גידול של כ-7% בהיקף ההשקעות במונחים כספיים, לצד קיטון שחל במשקלן היחסי של הקרנות המקומיות בסך ההשקעות שבוצעו בהשוואה לרבעון הקודם: הקרנות המקומיות הזרימו כסף בהיקף של כ-147 מיליון דולר המהווים 45% מסך ההשקעות ברבעון זה, בהשוואה ל-137 מיליון דולר שהושקעו על ידי קרנות הון סיכון מקומיות ברבעון הקודם, אשר היוו 54% מסך ההשקעות.
בנוסף להשקעות בחברות המנהלות פעילויות בישראל, ביצעו קרנות ההון סיכון המקומיות השקעות ב-21 חברות שאין להן פעילות בישראל, המהוות 23% מסך העסקאות לרבעון. זאת בהשוואה ל-13% ברבעון הקודם. 31 מיליון דולר הושקעו בחברות זרות, והיוו כ-9% מסך ההשקעות במונחים כספיים, גידול של כ-19% בהשוואה לרבעון הקודם (26 מיליון דולר).
חברות הנהנות מסיוע של המדען הראשי
מממצאי הסקר עולה כי 34 חברות מתוך 70 אשר גייסו ברבעון זה מקרנות הון סיכון, נהנות מסיוע של המדען הראשי. מניתוח הממצאים עולה כי 24 מהן רשומות כחברות ישראליות והשאר רשומות בארה"ב.
ניתוח לפי מקום רישום החברות
מן הסקר עולה כי מתוך 70 החברות שגייסו ברבעון זה, 40 רשומות כישראליות (57%), והשאר רשומות כחברות זרות (מרביתן בארה"ב). ההשקעה הממוצעת בחברה ישראלית עמדה על כ-2.6 מיליון דולר לעומת 7.4 מיליון דולר בממוצע להשקעה בחברה זרה.
ניתוח ההשקעות בשלב הסיד (seed stage) בלבד מראה כי 3 מתוך 4 החברות שהשלימו גיוס בסבב זה, רשומות כחברות ישראליות.
ניתוח לפי אזורים גיאוגרפיים
אזור תל-אביב והמרכז משך 279 מיליון דולר שזרמו ל-55 חברות ברבעון זה. 10 חברות באזור הצפון גייסו 25 מיליון דולר. באזור ירושלים חמש חברות קיבלו מימון בהיקף של כ-32 מיליון דולר, לעומת 18 מיליון דולר ברבעון קודם (עבור אותו מספר עסקאות). באזור הדרום לא נרשמה אף השקעה ברבעון זה.
ניתוח לפי מגזרים טכנולוגיים מובילים
ברבעון השני של 2004 מגזר התקשורת והרשתות שב למרכז הבמה עם 140 מיליון דולר שהוזרמו ל-24 חברות, זאת בהשוואה ל-80 מיליון דולר ו-19 חברות ברבעון הקודם. הרבעון הנוכחי שיקף עלייה של 75% בסך ההשקעות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
יש לציין כי ברבעון זה חמש חברות המתמחות במגזר זה גייסו כל אחת מעל 10 מיליון דולר וריכזו יחדיו כ-105 מיליון דולר.
מגזר התוכנה שוב נדחק אל המקום השני, למרות הגידול שנרשם בסך ההשקעות במונחים כספיים. מגזר זה משך אליו כ-94 מיליון דולר שזרמו ל-18 חברות - לעומת 22 חברות שגייסו כ-87 מיליון דולר ברבעון הקודם.
ההשקעה הממוצעת בחברת תוכנה עמדה על כ-5.2 מיליון דולר. מתוך כלל ההשקעות במגזר התוכנה נרשמו חמש עסקאות, כל אחת מעל 10 מיליון דולר, שריכזו יחד 60 מיליון דולר.
מגזר מדעי החיים רשם ירידה הן בהיקף ההשקעות במונחים כספיים והן במספר העסקאות: כ-44 מיליון דולר זרמו ל-13 חברות במגזר זה במהלך הרבעון השני, לעומת 25 חברות שגייסו כ-50 מיליון דולר ברבעון הקודם.
לראשונה, מאז הרבעון השלישי של שנת 2001, הוביל תחום הביוטכנולוגיה את מגזר מדעי החיים במונחים כספיים, עם 24 מיליון דולר שהוזרמו ל-5 חברות.
תחום המכשור הרפואי רשם ירידה הן בהיקף ההשקעות במונחים כספיים והן במספר העסקאות: 8 חברות בלבד גייסו כ-20 מיליון דולר, לעומת 33 מיליון דולר שזרמו ל-15 חברות בתחום זה ברבעון קודם.
סקר ה-MoneyTree מבוצע מדי רבעון על ידי פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן (PwC) בישראל זו השנה השמינית. זאת במקביל לביצוע הסקר בארה"ב ואירופה על ידי פירמת ראיית החשבון הגדולה בעולם PricewaterhouseCoopers.
ברבעון הנוכחי השתתפו בסקר 64 חברות הון סיכון. ציבור רחב עושה שימוש בממצאי הסקר מדי רבעון, והוא כולל: קרנות הון סיכון בישראל ובחו"ל, בנקים מסחריים, בנקים להשקעות ומוסדות פיננסיים אחרים בישראל וברחבי העולם, חברות היי-טק, משרדי ממשלה, לשכת המדען הראשי ואחרים.
