סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין נתונה, על-פי החוק הישראלי, בידיהם של בתי הדין הרבניים. תיקי הגירושין חסויים ובתי הדין אינם מאפשרים גישה אליהם. בניגוד לעולם המערבי ממשיכה מדינת ישראל לאפשר מצב בלתי נסבל בו אלפי נשים עדיין נחשבות כקניינו של הגבר.
הסרט "מקודשת", בבימויה של ענת צוריה ובהפקת עמית ברויאר, מביא לראשונה אל המסך, את זעקתן של מסורבות הגט תוך שהוא מתמקד בשלוש נשים נשואות צעירות הכלואות במלכודת של בית הדין הרבני. הן לא יכולות להתגרש כי בבית הדין הבעל נותן גט רק מרצונו החופשי. הן לא יוצאות לחופשי כי בבית הדין הרבני מועד שחרורן תלוי רק ברצונו של הבעל. הן אסורות כי לאשת איש אסור להיות עם אחר. הן מעוקרות כי לאשת איש אסור ללדת לאחר. קולן אינו נשמע כי הן נשים צעירות ואנונימיות שסבלן מעוגן בחוק של מדינה דמוקרטית במאה-21.
במסע חיפוש נוקב אחר הכאב, התסכול וחוסר האונים, עוקב הסרט במשך שנתיים אחר מאבקן הקפקאי של תמרה, מישל ורחל. שלוש צעירות שמנסות לעשות הכל כדי לקבל גט כריתות, בעזרתן של קבוצת טוענות רבניות אורתודוכסיות.
הסרט מתעד תמונת מצב חברתית המשקפת את מציאות חייהן של נשים רבות בישראל. נשים שאקט הנישואין התמים, המסורתי והרומנטי הפך למלכודת המבטלת את זכויותיהן הבסיסיות והופכת אותן לקורבנות, אשר טובתן וטובת ילדיהן נותרים מאחור.
"החלטנו להעניק את פרס וולג'ין לסרט אמיץ, אשר ניכר בו כי נעשה במחויבות ובלהיטות. זהו סרט המוחה כנגד אי צדק, ואשר כמיטב הסרטים התיעודים מצליח להשמיע את קולם של המושתקים".
(מתוך נימוקי השופטים, פרס וולג'ין 2004, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים, 17.7.2004).
התמונה הקשה העולה מן הסרט הביאה את ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, בראשותה של חברת הכנסת גילה גמליאל, להחלטה לקיים הקרנה מיוחדת לסרט, במטרה להעלות את הנושא על סדר היום ולבחון דרכים לשינוי מעמדן של נשים הממתינות שנים לגט, והיחס כלפיהן בבית הדין הרבני. בתום הקרנה יתקיים דיון שיוקדש לנושא.
מוזמנים: משרד הדתות, הנהלת בתי הדין הרבניים, משרד המשפטים, משרד החינוך, הרשות לקידום מעמד האישה, ארגוני נשים, האגודה לזכויות האזרח, עיקר, קולך, ארגון מסורבות גט ועוד.
