ערוץ הטלוויזיה האיטלקי יקרין סרט דקומנטרי על חייו והצלחתו המסחררת של אליל ההמונים והבחורות באיטליה בשנות ה-90', רז דגן.
הסרט מספר את סיפור חייו של דגן, הקיבוצניק מישראל, שנחת באיטליה באחד מחורפי 1994 כדי לעשות עוד תצוגה מבין אלפי התצוגות המתקיימות שם ביום. עם נחיתתו באיטליה הוזמן דגן לאודישן לתצוגה של מעצבת נחשבת - לא מסחרית שהחליטה בדקה ה-90 לעלות אותו לבמה עם הבגדים שאיתם הגיע אל חדר ההלבשה.
היו אלה מכנסיים צבאיים - מדי ב', נעליים צבאיות וחולצת טריקו זרוקה (זה אגב הסיפור האמיתי שלא סופר עד היום), בגדי היומיום, המראה הקיבוצניקי, זיפי הזקן והעיניים הכחולות שהפכו לסמל המסחרי שלו היו אלה שהפכו אותו לסופרסטאר בקנה מידה אירופאי. בבוקר שאחרי התצוגה הכתירה התקשורת האיטלקית את דגן כדבר הבא בעולם האופנה ולדגן היה ברור שמעכשיו הוא כבר ברשות הציבור.
במשך שנים היה דגן לדמות נערצת על מיליוני נערות באיטליה. הסרט שיוקרן בערוץ האיטלקי, מנסה לנתח את אחד מסיפורי ההצלחה של תעשיית השואו ביזנס של איטליה, את תופעת "הלוק" שהכתיב דגן באמצע שנות התשעים כשמיליונים באירופה האריכו שיער ומראה "הנער הפרוע" הפך למבוקש, את שיאי הרייטינג ששבר בטלוויזיה האיטלקית שבעקבותיה הקונסוליה הישראלית ברומא הכריזה במסמך רשמי כי דגן הוא "השגריר" הכי משפיע של ישראל באיטליה, ואת תופעת המסיבות שבהן השתתף דגן.
מהדורת החדשות האיטלקית, בזמנו, שידרה ממסיבה בהשתתפותו של דגן, מסיבה שמשכה יותר קהל ממופע של סטינג שהתקיים באותו ערב. 25 אלף איש הגיעו למסיבה בהשתתפותו.
ההצלחה נמשכה שנים ובשיאה פרש דגן לניו יורק כדי ללמוד משחק ולברוח מתדמית הדוגמן היפה שיש בה לעכב אותו. 4 שנים אחרי, מאז ינואר 2000 הוא הספיק להצטלם לשני תפקידים בשני סרטים הוליוודים: "טיטוס" שבה נשארה דמותו על ריצפת העריכה בגלל אורך הסרט, ו"אלכסנדר" של אוליבר סטון שצולם השנה במרוקו ושבו זוכה דגן לתפקיד משמעותי מבחינת הקריירה שלו ושאיפתו להשתלב כשחקן בעולם. הסרט ייצא לאקרנים בסוף השנה.
על הסרט אומר דגן, כי זהו סרט מאוד איכותי המשלב צילומים שונים ממקומות שונים בעולם ואשר חלקו צולם בשחור לבן 8 מ"מ, כך שיש בו הרבה אומנות מבחינתו. "כל מה שהסרט מספר זה בעצם כל מה שקרה לי בחיים מבלי שתיכננתי. אני שואף בעתיד לעשות סרט קולנוע ישראלי, זו תהיה סגירת מעגל עבורי", דברי דגן.
