בית הדין למשמעת של עובדי שירות המדינה גזר (יום ב', 23.8.04) עונש משמעתי של נזיפה וכן קנס בגובה חצי משכורת על עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג, פרקליטה בכירה במחוז המרכז, לאחר שהורשעה בבית הדין במסירת מידע לעיתונאי יחיאל דותן מ'עיתון ירושלים' בנוגע לתיק החקירה בפרשת 'האי היווני'.
סבידור הורשעה על-פי הודאתה בעבירות של פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת, וכן בהפרת כללי האתיקה ועבירות על נהלי המשרד. בין היתר, היא עברה על סעיף 42.525 לתקשי"ר, הקובע כי "מסירת ידיעות לעיתונאי אסורה אלא אם הוסמך העובד למסרן...".
"רגע נמהר של היעדר שיקול דעת"
"הנאשמת, ברגע נמהר של היעדר שיקול דעת, הגם שהיתה מודעת בכללי המותר והאסור בתחום מסירת מידע לאחרים מתיקי חקירה, מסרה מידע לעיתונאי שבסופו של דבר לא גרם שום נזק, מידע שפורסם כבר בעבר", קבע בית הדין.
"בית הדין סבור שבמעמדה כפרקליטה בכירה, שהיתה אמורה להיות מודעת להוראות הדין, מהווה נסיבה לחומרא, בכך שכשלה, אמנם כשלון חד-פעמי וסיפקה מידע לעיתונאי שפנה אליה, במקום להפנותו לדובר המשרד".
עם זאת, "בית הדין התרשם, כי המידע לא נמסר לשם השגת מטרה פסולה אלא כתגובה, אולי בעלת ביטוי ספונטני ורגשי בכך שהועברה ביקורת על אי טיפול בתיק כאמור, באמצעות אותה שיחה והמידע שנמסר בה, ביקשה לשכנע כי תיק זה אינו שונה מדרכה, לתרום מזמנה לקידומם של התיקים הנמצאים באחריותה".
ביה"ד: לא היינו מטילים קנס אילולי הסכימה להסדר הטיעון
בית הדין למשמעת, בראשותו של עו"ד יוסף תלרז, "לאחר ששקל את השיקולים כפי שנפרסו לעיל, הגיע לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון שהוצג בפניו הינו הסדר טיעון ראוי, סביר ומידתי הנותן ביטוי הולם לכל האיזונים הדרושים לעניין, ואנו נותנים לו תוקף".
בשולי הדברים, ציינו הדיינים "כי אילולי בא בפנינו הסדר טיעון זה ועניינה של הנאשמת היה מסתיים בדרך של הודאה, בטיעונים חופשיים לאמצעי המשמעת, אפשר שהיינו מסתפקים בהטלתה של נזיפה בלבד, כמסר נורמטיבי מטעמנו כפי שעשינו בתיקים אחרים דומים בהם נאשמת איכותיים עתירי תרומה לשירות הציבורי כשלו כשלון חד-פעמי".
נציין, כי סבידור-גולדנצוויג חזרה כבר לפני 8 חודשים לעבודתה בפרקליטות והיא אחת התובעות במשפטו של איש העסקים דוד אפל.
תזכורת: סבידור-גולדנצוויג ריכזה את הטיפול בפרשת האי היווני. בחודש ינואר 2003, קיבלה סבידור שיחת טלפון מיחיאל דותן, כתב 'עיתון ירושלים' מרשת ידיעות תקשורת. דותן הדגיש בפני סבידור, כי מדובר בשיחת רקע בלבד, וביקש ממנה לאשר את הפרטים שהיו בידיו מהחקירה בפרשת האי היווני, עליה הופקדה אז סבידור. דותן הקליט את השיחה עם סבידור, בה, לטענת הפרקליטות, נמסר לו מידע רגיש אודות החקירה.
עו"ד סבידור טוענת שהמידע שאישרה בפני הכתב לא היה חסוי, אלא ידוע לכל: "פנה אליי עיתונאי בבקשה לוודא נכונות פרטים שפורסמו בתקשורת. השיחה הוקלטה שלא בידיעתי. במהלך השיחה, לא נמסרו פרטים שלא היו ידועים, והיות והחקירה כבר הסתיימה - לא היה בהם כדאי לפגוע בחקירה. למיטב ידיעתי והערכתי, לא נכלל במידע זה מידע רגיש או חסוי כלשהו".
דותן מסר את הקלטת לידי החוקר הפרטי דוד ספקטור, בעל השליטה בחברת האבטחה ספקיוריטי, שצבר רקורד מפוקפק ביותר, כמי שאינו נמנע ממסירת מידע הנוגע ללקוחותיו. ייתכן, כי בין דותן לספקטור אף תיווך גורם כלשהו. החוקר ספקטור העביר את הקלטת לידי חוקרי היאחב"ל במשטרה, שהעבירו אותה לידי הפרקליטות, שהשעתה מיידית את סבידור מתפקידה בכלל, ומניהול תיק החקירה בפרט.
בדיקת הפרקליטות העלתה, כי גירסתה של סבידור נכונה, ואכן הפרטים שמסרה לדותן היו, רובם ככולם, פרטים שכבר פורסמו בתקשורת. מעבר לכך, מאחר והדברים נאמרו בשלבי הסיום של החקירה, הרי שלא היה חשש כי ישפיעו עליה.
עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, החליט - על דעתה של פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, להעביר את המקרה לבדיקת נציבות שירות המדינה, שתבחן אם יש מקום להעמיד את סבידור לדין משמעתי, בגין עבירה על הוראות התקשי"ר, האוסר על פרקליטים לקיים שיחות עם עיתונאים. הפרקליטות קיבלה את עמדתה של סבידור, לפיה כל מה שמסרה כבר פורסם בתקשורת ולכן נקבע כי אין כל היבט פלילי במעשיה.
בד"מ 51/04
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
