חברת גאביש, באמצעות המפרק שמונה לה, עו"ד יואב בלייכר, הגישה השבוע תביעת ענק לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בסכום של למעלה ממיליון דולר, נגד ענקית האופטיקה האיטלקית לוקסוטיקה וחברת הבת שלה בישראל.
חברת לוקסוטיקה היא אחת מבעלי המפעלים הגדולים באירופה למותגי משקפיים, ובהם מותגים כמו ורסאצ'ה, ווג, אן קליין, איב סאן לורן, מוסקינו, פרסול וריי-באן.
התובעת: השקענו כספים ומאמצים בחדירה לשוק הישראלי
חברת גאביש טוענת, כי בשנת 93' היא החלה לייבא ולשווק באופן בלעדי בישראל את משקפי השמש שנחשבו באותה עת כמשקפי השמש האיכותיים ביותר בעולם, מתוצרת חברת PERSOL SPA. לימים, נרכשה פרסול על-ידי לוקסוטיקה.
גאביש שימשה מפיצה מורשית של לוקסוטיקה בישראל עד שלהי 1997. בתביעה נטען, כי גאביש ומנהלה יובל גנור, השקיעו מאמצי שיווק וסכומי כסף עצומים בהחדרת מוצרי המשקפיים של לוקסוטיקה לשוק הישראלי. היא מציינת, כי מדובר במשקפיים שלא נמכרו בישראל קודם לכן, בשל החרם הערבי.
"בשל העובדה שמוצרים אלו, על-אף היותם מוצרים דומיננטיים ומבוקשים מחוץ לישראל, לא היו מוכרים כלל בישראל, פעלה התובעת ליצירת שוק למוצרים אלה והחדרתם בדרכים רבות ושונות, לרבות השקעות מאסיביות בשיווק. לצורך כך, אף בוצעו על-ידי התובעת, מכירות משקפיים בתחילת הדרך, במחירים הקרובים למחירי עלות".
יחסי עבודה תקינים במשך שנים
גאביש מציינת, כי למרות "שבענף האופטיקה, בדרך כלל, לא נכרתים הסכמים בכתב בין יצרנים לבין משווקיהם, וכי עיקר ההתחייבויות בין משווקים ליצרנים היו על-בסיס התחייבויות שבעל פה ונוהג סוחרים בתחום זה. ההסכם עם פרסול נעשה בכתב, בשל רצונם של הצדדים, שלא עבדו במשותף בעבר, להסדיר בכתב את מערכת היחסים שביניהם בכלל ואת אופן החדרת המוצרים" לשוק הישראלי.
"ההבנה בין הצדדים היתה, כי במצב בו החדרת מוצרי פרסול לישראל תצליח ובמידה ששיתוף הפעולה בין התובעת לפרסול יעלה יפה ויהיה לשביעות רצון הצדדים, תמשיך התובעת לשווק באופן בלעדי את המוצרים בשטחי ישראל".
"יחסי העבודה בין פרסול לתובעת נמשכו על-פני השנים בעבודה שוטפת ומוצלחת ללא הפרעות, לשביעות רצונם של כל הנוגעים בדבר, עד אשר במפתיע, וללא כל הודעה מוקדמת, הודיעה פרסול לתובעת כי פרסול נרכשה על-ידי קונצרן הענק לוקסוטיקה".
ההנהלה החדשה הבטיחה להמשיך בבלעדיות
בתביעה נטען, כי נציגי גאביש נפגשו עם נציגי הנהלת לוקסוטיקה, שהתחייבו "כי התובעת תמשיך לשמש משווקת בלעדית למוצרי פרסול בישראל וכי בנוסף לכך תשווק לוקסוטיקה, באמצעות התובעת, מוצרים נוספים של לוקסוטיקה".
גאביש טוענת, כי עמדה בכל יעדי המכירה שהוצבו לה על-ידי לוקסוטיקה, אולם למרות זאת - וללא כל סיבה - החלה לוקסוטיקה בשלהי 1997 במהלכים להקמת חברה בת מתחרה לגאביש, ובמקביל חיבלה בעסקיה של גאביש, תוך שעיכבה אספקת מוצרים שהיו מיועדים לשוק הישראלי.
"על-אף שהתובעת עמדה בתנאי זה ועל-אף ההוצאות הכבדות שגרם לה הדבר, הפרה לוקסוטיקה הן את התחייבותה לספק לתובעת כל כמות שתוזמן על-ידה והן את התחייבותה להמשך עבודה עם התובעת באופן חד-צדדי; הפרות הסכם אלה מצד לוקסוטיקה גרמו לתובעת הפסדים כבדים ופגעו קשה במוניטין שלה".
כתוצאה מכך ובעקבות תביעה קנטרנית שהגישה לוקסוטיקה נגד גאביש בבית משפט השלום בנתניה, נקלעה האחרונה למצב של חברה חדלת פרעון ולפירוק, תוך שנגרמו לה, לעובדיה, לנושיה ולבעליה נזקים כספיים של למעלה ממיליון דולר.
הפרת חוזה ורשלנות
עילות התביעה נגד חברת האם לוקסוטיקה הן הפרת חוזה ורשלנות, ואילו העילה נגד לוקסוטיקה אופטיקס בע"מ הישראלית היא גרם הפרת חוזה.
סכום התביעה הגדול - 4.88 מיליון ש"ח נכון ליום ההפרה - מורכב מפירוט הוצאות התובעת, הנובעות מפעולות היערכותה המחודשת לעונת 98', ושלא היו מתקיימות אילו היתה ממשיכה לפעול במתכונתה הקודמת כנציגתה של לוקסוטיקה; מאבדן הרווחים הצפוי של התובעת בשנת 1998 כתוצאה מהתנהגות הנתבעות.
טרם הוגש כתב הגנה.
