קשר ביולוגי בין לחץ ומתח נפשי לתוקפנות יוכל אולי לעזור להסביר מדוע בני אדם יכולים להפוך מרוגזים ואלימים כל כך בקלות אך למרות זאת הם מתקשים להירגע. כך במחקר שפורסם בגליון אוקטובר של "התנהגות מערכת העצבים".
ניאורוסינטיסטים (מדענים החוקרים את מערכת העצבים) התנהגותיים מהולנד והונגריה גילו, כי לחולדות יש היזון חוזר מהיר, טבעי וחיובי בין מרכז השליטה במוח האחראי על ההתנהגות התוקפנית לבין ההורמונים של המתח הנפשי. מערכת העצבים של החולדות דומה לשלנו.
בניסויים שערכו ב-53 חולדות ממין זכר, בדקו החוקרים האם גירוי מנגנון התוקפנות של החולדות יעלה את רמות הורמוני הלחץ בדם (קורטיזול). כמו-כן בדקו החוקרים האם רמות גבוהות של הורמונים אלו גרמו לתגובה במנגנון התוקפנות במוחן.
תוצאות הניסוי הצביעו על היזון חוזר מהיר בין הורמוני הלחץ לבין מנגנון התוקפנות. משמעות הדבר היא כי לחץ ותוקפנות מחזקים למעשה האחד את השני באופן הדדי מה שמסביר מדוע, לדוגמא, הלחץ הנגרם כשעומדים בפקק תנועה יכול להוביל לזעם כה רב אצל אנשים רבים.
מי שהוביל את המחקר, מנו קרוק, ממרכז ליידן/אמסטרדם לחקר התרופות, אמר כי ידוע היטב כי הורמוני לחץ מכינים את הפיסיולוגיה של הגוף להילחם או להמלט ממצבים של לחץ, בחלקם על-ידי ניצול מאגרי אנרגיה. כעת מתברר, כי אותם הורמונים בדיוק מעבירים הוראה למוח "לצאת למלחמה". המחקר, לדבריו, יוכל לעזור לחוקרים למצוא דרכים לטיפול בתוקפנות אצל בני אדם.
