נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, מנסה לצנן את ההתנפלות בשוק המט"ח. בהודעה ראשונה ומפורטת בנושא זה, מסביר הנגיד, כי אין לבנק ישראל או לממשלה יעד של שער חליפין, וגם אם היה - לא היה ניתן לאכוף זאת בשוק הכספים באופן הנוגד את כוחותה שוק. ואולם, הוא מסביר, על המשקיעים לקחת בחשבון, כי השקעה במט"ח הינה מסוכנת, עקב התנודות החדות, היא כרוכה בתשלום עמלות גבוהות יחסית, וחלק ניכר מההשקעות במט"ח אף חייבות במס.
הנגיד קליין מציין, כי פיחות יכול לתמוך בצמיחה במשק, אך זאת אם איננו מלווה בהאצת האינפלציה. לגישתו, בנק ישראל ימשיך, כבעבר, לשמור על יציבות המחירים במשק, על-פי החלטת הממשלה, ויתאים לשם כך את הריבית ככל שיידרש. יציבות מחירים ויציבות פיננסית הם תנאי לצמיחה. הנגיד רומז, איפוא - נוכח מה שנראה כהאצה באינפלציה כבר בחודשים הקרובים, עקב העליה החדה בשערי המטבעות - על העלאה קרובה בריבית הבנקאית.
בנק ישראל, כאמור, מזהיר מפני שינויים מהירים וחפוזים בהרכב תיק הנכסים: פחות השקעה בשקלים ויותר השקעה במט"ח. בבנק מסבירים, כי "ראוי שייקחו בחשבון, בין השאר, את השיקולים הבאים" (ציטוט):
1) הריבית השקלית גבוהה מהריבית המטחי"ת, למרות הפחתת הריבית האחרונה;
2) הניסיון מראה כי תנודות בשער החליפין, כלפי מעלה וכלפי מטה, יכולות להיות גדולות לאין ערוך מתנודות האינפלציה - דבר שמגדיל את הסיכון היחסי בהשקעה במט"ח;
3) מרבית ההשקעות במט"ח חייבות במס, מה שאין כן לגבי מרבית ההשקעות בשקלים;
4) ההשקעה באמצעות קרנות נאמנות חייבת בעמלות, כמו כל שינוי בהרכב התיק;
5) שערי הריבית הנוכחיים על מכשירים מטחיי"ם סחירים נמצאים ברמה נמוכה, והסבירות שיעלו - יותר גבוהה מאשר הסבירות שירדו. יש להתייחס, איפוא, גם לאפשרות של הפסדי הון על ההשקעה;
6) יבוא ההון למשק הישראלי, נמצא ברמה נמוכה כתוצאה מההאטה בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט. במידה ותחול התאוששות בכלכלה העולמית - עשוי היצע המט"ח למשק להתחדש, ולכך עשויה להיות השפעה ממתנת על שער החליפין.
מתבקשים, איפא, זהירות ושיקול דעת בקבלת החלטות על שינוי בהרכב החיסכון, וכן ערנות שוטפת במעקב אחר תוצאותיו".
בבנק המרכזי מפנים אצבע מכוונת גם כלפי הממשלה. נטען, כי על הממשלה להסיר את הספקנות לגבי נחישותה ויכולתה לעמוד בהחלטתה להגביל את שיעור הגרעון בתקציב, בשנת 2002, ל-3 אחוזי תוצר, במגמה להוסיף ולהוריד אותו ל-2 אחוזי תוצר בשנת 2003. "לכך יש השפעה ישירה על התנהגות הציבור בשוק מטבע חוץ ועל הריבית במשק. כידוע, הריבית שנדרשת הממשלה לשלם על איגרות חוב לטווח ארוך ("שחר") לא השתנתה משמעותית, למרות ירידת הריבית לטווח קצר ע"י בנק ישראל. מדיניות הממשלה לעידוד הצמיחה והתעסוקה לא תשיג את יעדיה ללא הפחתת ריבית לכל הטווחים, ולא ניתן להתמיד בריבית נמוכה לטווח קצר כאשר הריבית לטווח ארוך אינה יורדת, בלי לפגוע ביציבות המחירים".
