בית משפט השלום בירושלים נענה (יום ג', 9.11.04) לבקשת מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, עו"ד עירית קאהן, והוציא צו מעצר זמני ל-20 יום נגד העבריין זאב רוזנשטיין, שנעצר אמש בתום מבצע "רעידת אדמה", המשותף למשטרת ישראל והרשות הפדראלית למלחמה בסמים של ארה"ב (DEA).
השופט יצחק מילנוב כתב בהחלטתו, לאחר שבחן את טענות הצדדים ואת החומר החסוי שהוגש לו, כי הגיע "לכלל מסקנה כי המעצר דרוש להבטחת ההסגרה... לאחר ששקלתי את הבקשה לשחרור בערובה, לא מצאתי שיש בה כדי לשמש חלופת מעצר אשר תבטיח את הסגרתו של המשיב".
"המשיב נראה בריא, ולא נטען שקיימת בו מגבלה כלשהי או סיבה שתמנע ממנו לעשות, ככל שרק יוכל, כדי להימלט מאימת הדין... לא מתקיימות במשיב נסיבות מיוחדות יוצאות דופן, כגון מצב רפואי חמור, זיקנה מפליגה, עבירות 'קלות', ניצול שואה".
תוקפו של הצו הוא, כאמור, ל-20 יום, אולם בית המשפט רשאי להאריך את המעצר, בתום תקופה זו, עד לתקופה מצטברת מקסימלית של 70 יום. בקשת המעצר אינה מוגשת מכוח חוק המעצרים כתמיד, אלא לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה.
השופט מילנוב ציין פסיקה של בית המשפט העליון, לפיה השיקול העיקרי בהוצאת הצו צריך להיות המחוייבות של ישראל כלפי המדינה המבקשת הסגרה. השיקול הוא כה מכריע, "במובן זה שלעיתים יהיה מקום לעצור מבוקש, גם אם על-פי דיני המעצר הכלליים היה מקום לשחררו".
מעצר לצורך הסגרה ולא לצורך חקירה
אין מדובר במעצר לצרכי חקירה, משום שהמשטרה בארץ אינה חוקרת אותו, אלא הוא נחקר בארה"ב, שם נפתח הליך של הגשת כתב אישום בדרך של תלונה מאומתת בתצהיר (complaint, להבדיל מפתיחת הליך בדרך של חבר מושבעים גדול הבוחן אם יש תשתית להגשת כתב אישום; נ.ש.), בו נאשם רוזנשטיין בקשירת קשר להפצת סם מסוכן.
רוזנשטיין הובא בשיירה מאובטחת מבית המעצר אבו כביר בתל אביב, אל בית המשפט בירושלים. עם כניסתו לאולם, אמר לעיתונאים: "זו עלילת דם". באולם נכחה גם בתו, שרית.
המדינה: חלופת מעצר עלולה לפגוע בהתחייבותנו לאמריקנים
עו"ד קאהן טענה בדיון, כי "שחרור לחלופת מעצר עלול ליצור סיכון שיפגע בהתחייבויותיה של ישראל כלפי ארה"ב בית המשפט". לטענתה, העובדה שרוזנשטיין נוהג לצאת הרבה את המדינה, מעידה על החשש מהימלטותו מן הדין. "יש חשש לשיבוש הליכי משפט, ואנחנו מדגישים את החשש להימלטותו של המשיב ואת התחייבותנו כלפי המדינה המבקשת, שאיתה יש לנו הסכם הסגרה".
פרקליטו של רוזנשטיין, עו"ד מוטי כץ, אמר מנגד כי צו המעצר של השופט האמריקני נגד רוזנשטיין הוצא כבר בחודש ספטמבר, ובכל זאת "לא ראינו שהמשיב ברח. לא ראינו שנקט פעולה להיעלם. אלה הם דברים שהיו גלויים וידועים... אני לא רואה היום שהמדינה יכולה לבוא ולומר שמסוכנותו המובנית של רוזנשטיין מהווה איזשהו שיקול בתוך המעצר הנוכחי".
עו"ד כץ הוסיף, כי "מתוך הראיה שלי את הדברים, ואני מסתכל על כמות השוטרים שעוסקת במעצרים שלו ובליווי שלו ובתקשורת שלו, אם אני הייתי לוקח את אותו אדם, ומניח אותו בבית עם שני שוטרים בלבד, הייתי חוסך הרבה מאוד כספי מדינה".
הדיון בבקשה החל בשעות הצהריים, אולם בשל לוח זמנים עמוס של השופט יצחק מילנוב, החלטתו ניתנה מעט לאחר השעה 17:00 (מ' 11287/04).
המשטרה חושדת: לרוזנשטיין יש "חפרפרת"
במשטרת מחוז תל אביב חושדים, כי אחד השוטרים המקורב לחקירתו של העבריין זאב רוזנשטיין (50) מדליף לו - במישרין או בעקיפין - פרטים מתוך החקירה. החשד בדבר קיומה של "חפרפרת" בתוך המשטרה התעורר כבר לפני חודשים רבים, זמן קצר לאחר שהחלה החקירה. במשטרה חושדים, כי הפרטים שהודלפו סייעו לרוזנשטיין ולמקורביו לנסות ולשבש את החקירה.
במשטרה בוחנים גם את האפשרות שרוזנשטיין ניזון מכמה "חפרפרות", שלא כולן באות מקרב לובשי המדים הכחולים. במשטרה אומרים, כי זמן קצר לאחר שנחתמו הסכמים עם עדי המדינה נגדו, הוא ידע על-כך, ועל-פי החשד אף ניסה להניא את העדים מלהעיד. המשטרה אף סבורה, כי רוזנשטיין קיבל מידע על-כך שמתכוונים לעצור אותו בארה"ב, ולכן נמנע מלהגיע לשם במשך כמה חודשים.
המשטרה: תפסנו אמל"ח הקשור לארגונו של רוזנשטיין
בתוך כך, הודיעה המשטרה, כי בלשי היחידה המרכזית (ימ"ר) של משטרת מחוז תל אביב ערכו היום חיפושים במספר מקומות מסתור במרכז הארץ, במהלכם נתפסו רובה M-16 ומרכיבים של מטעו חבלה.
לדברי המשטרה, אמצעי הלחימה קשורים לארגון הפשיעה של זאב רוזנשטיין.
המעצר - עד לתקופה של 70 יום
בקשת המעצר נועדה לאפשר למשרד המשפטים האמריקני להגיש בקשה להסגרתו של רוזנשטיין לארה"ב, אותה אפשר להגיש תוך חודשיים מיום מעצרו [על הליך ההסגרה, ראו בהמשך]. בישראל מעריכים, כי הבקשה האמריקנית תגיע לקראת תום תקופת 70 הימים. יש לציין, כי מי שהוציא את צו המעצר המקורי לרוזנשטיין הוא שופט פדראלי בפלורידה, שנענה לבקשת ה-DEA.
נזכיר, כי רוזנשטיין חשוד בסחר במיליוני כדורי אקסטזי ברחבי ארה"ב ואירופה, וכן בהזמנת רציחתם של האחים יעקב וניסים אלפרון. בין היתר, ייבדק החשד כי רוזנשטיין עומד גם מאחורי ניסיון הברחת האקסטזי של השר לשעבר גונן שגב [להרחבה בנושא החשדות נגד רוזנשטיין, ראו בהמשך].
הפרקליטות: רוזנשטיין יועמד לדין גם בישראל
לצערה של המשטרה, גם אם יוסגר רוזנשטיין לארה"ב, הוא יירצה בישראל את העונש שייגזר עליו. העונש המקסימלי הצפוי לו, אגב, הוא 20 שנות מאסר. במשטרה ובשב"ס היו שמחים לראות את רוזנשטיין מרצה את מאסרו בארה"ב, אולם החוק הישראלי אינו מאפשר זאת. במשטרה חוששים, כי רוזנשטיין ימשיך לנהל את עסקיו מבין כתלי הכלא, כפי שעשו עבריינים אחרים בעבר, מה שימשיך את מלחמת הכנופיות והחיסולים בעולם התחתון.
מעבר לכך, נראה כי רוזנשטיין לא ייחלץ ממשפט גם בישראל. פרקליטת מחוז תל אביב, עו"ד רות דוד-בלום, הדגישה אמש כי "ההסגרה אינה נותנת לרוזנשטיין חסינות על העבירות שביצע בישראל ובבוא היום הוא יועמד למשפט גם כאן".
המשפט בארה"ב, אך ריצוי העונש בישראל
כאמור, לאחר שארה"ב תעביר לישראל בקשת מעצר עליה יחתום שר המשפטים, ג'ון אשקרופט, תגיש הפרקליטות בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על רוזנשטיין כ"בר הסגרה". תהא החלטת בית המשפט אשר תהא, על ההחלטה יוגש ערעור לבית המשפט העליון, בין אם על-ידי רוזנשטיין או הפרקליטות.
על-פניו, מדובר בהליך פשוט יחסית מבחינה טכנית, אולם הוא עשוי לארוך זמן רב - כמה חודשים לפחות. חוק ההסגרה, שתוקן בשנת 2001 בעקבות המקרה של סמואל שיינביין, קובע כי המדינה רשאית להסגיר אזרח ישראלי אם המטרה היא להעמידו לדין במדינה אליה יוסגר ואם זו מתחייבת להעבירו בחזרה לישראל כדי לשאת בה את העונש שייגזר עליו. כן קובע החוק, כי עבריינים יוסגרו רק למדינות עימן יש לישראל הסכם הסגרה הדדי.
היועץ המשפטי לממשלה הוא שמגיש את העתירה להכריז על העבריין כ"בר הסגרה", ויהיה עליו להוכיח כי ישנן ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין בישראל בעבירות בהן הוא מואשם. לאחר שהוכרז העבריין כ"בר הסגרה", רשאי שר המשפטים לאשר את ביצוע ההסגרה.
פרקליטו: המשטרה מעניקה טובות הנאה למי שיעיד נגדו
במקביל למעצרו של רוזנשטיין, נחקר באזהרה גם פרקליטו הקבוע, עו"ד בני נהרי, בחשד לשיבוש הליכי חקירה והדחת עד. המשטרה אף הודיעה לנהרי, כי הוא ובתו, עו"ד קרן נהרי, לא יוכלו לייצג את רוזנשטיין בהליך זה ואסרה עליו להיפגש עימו במשך 20 יום.
המשטרה טוענת, כי נהרי הורה לאחד העדים, ישראל אשכנזי, לשמור על זכות השתיקה בחקירתו. נהרי מכחיש את הדברים. הוא טוען, אגב, כי לא נחקר באזהרה אלא רק תושאל. "תכננתי לפנות לבית המשפט ולהתנגד להוראת המשטרה, אולם הדבר נבצר ממני עקב נסיבות משפחתיות אישיות".
מי שמייצג את רוזנשטיין בינתיים הוא עו"ד מוטי כץ, שאמר היום לגלי צה"ל, כי ייקחו חודשים ארוכים עד שרוזנשטיין יוסגר, אם בכלל, לארה"ב. לדבריו, עדי מדינה תפרו את תיק רוזנשטיין: "ברור לי שמדובר בישראלים שנידונו לשנות מאסר ארוכות. יש לי איזשהו חשש, והוא נראה לי די מבוסס, שאנשים יקבלו גם טובות הנאה מפליגות תמורת הפללתו של רוזנשטיין, הפללות שבדרך כלל מעוררות קושי וספק רב".
החשדות: ניהול רשת הברחת אקסטזי והזמנת רצח
בשעת לילה בין יום ראשון לשני, הסתערו בלשי היחידה המרכזית (ימ"ר) במשטרת מחוז תל אביב על מכונית המרצדס הכסופה המשוריינת של מי שמוגדר מזה שנים רבות כראש ארגון פשיעה וכיעד מספר אחד של משטרת מחוז תל אביב, זאב רוזנשטיין.
השוטרים הודיעו לו כי הוא עצור, בגין סחר במיליוני כדורי אקסטזי בארה"ב ובאירופה. המעצר התאפשר בעיקר הודות לפענוח עסקת סמים נרחבת שנערכה בארה"ב בשנת 2001. ארבעה ישראלים שנעצרו במהלך ארבע השנים האחרונות על חלקם בעסקה, במהלכה נתפסו וברשותם כ-700 אלף כדורי אקסטזי, הפלילו את רוזנשטיין כמי שעומד מאחוריה, ואיפשרו את מעצרו.
מחקירת הפרשה עולה, כי ביולי 2001 נעצרו שני בלדרי סמים ישראלים בניו יורק. השניים, דוד רואש וישראל אשכנזי, יצאו מיפו לארה"ב ונתפסו בדירת פאר בניו יורק, כשברשותם 700 אלף כדורי אקסטזי וסכום כסף גדול. השניים נחקרו במשטרת קווינס, בין היתר על-ידי חוקרים מימ"ר תל אביב.
רואש ואשכנזי טענו בחקירתם, כי נשלחו להפיץ את הסמים בארה"ב על-ידי רוזנשטיין ואנשיו. הם נידונו ל-4 שנות מאסר בפועל, אותן החלו לרצות בבית סוהר במיאמי. בתחילת שנת 2002 העבירה משטרת ניו יורק את חקירתם של רואש ואשכנזי לידי ה-DEA במיאמי, ובמקביל נעצר שותף שלישי שלהם, הקולומביאני פטריסיו ויווס.
הזמנת רצח האחים יעקב וניסים אלפרון
הפרשה השנייה בגינה נעצר רוזנשטיין, היא הזמנת רצח האחים יעקב וניסים אלפרון מגבעת שמואל, שעמדו בראש ארגון פשע המתחרה ברוזנשטיין. גם פרשה זו החלה בקשר לעסקת הסמים. באפריל 2002 נעצר במדריד מוטי כהן, עבריין ישראלי המתגורר בספרד, בחשד כי הוא מעורב בעסקת הסמים בניו יורק. את המעצר ביצעו סוכני DEA, שהביאו להסגרתו של כהן לארה"ב.
כהן, שפעל כסוכן סמוי של משטרת ישראל ואסף ראיות והקלטות נגד רוזנשטיין, עבורו עבד, דיווח כי אחד משותפיו ומקורביו של רוזנשטיין, שם-טוב מכתבי, פנה אליו בשמו וביקש ממנו לנצל את קשריו כדי לגייס שני רוצחים שכירים קולומביאניים, כדי שייכנסו לישראל ויתנקשו באחים אלפרון.
בחודש אוגוסט 2001 הגיעו שני שכירי החרב הקולומביאניים לישראל, ובמשך חודש עקבו אחריהם בלשי ימ"ר תל אביב, בעקבות המידע המודיעיני שהעביר הסוכן מוטי כהן, עד שהשניים עזבו את ישראל במפתיע, מבלי לבצע את המשימה. במשטרה מעריכים, כי הם חשו שעלו על עקבותיהם.
בחקירתו ב-DEA, קשר כהן את רוזנשטיין ואת מכתבי לעסקאות הסמים בניו יורק. ביוני 2003 נעצר מכתבי בבולגריה בגין מעורבתו בעסקת הסמים, והוסגר אף הוא לארה"ב. מוטי כהן נידון בארה"ב ל-7 שנות מאסר, ואילו שם-טוב מכתבי הורשע במשפטו, וגזר דינו אמור להינתן ב-19 בנובמבר.
שר המשפטים האמריקני משבח את שיתוף הפעולה
שר המשפטים האמריקני, ג'ון אשקרופט, שיבח אמש את שיתוף הפעולה עם גורמי אכיפת החוק בישראל שהוביל למעצרו של זאב רוזנשטיין. אשקרופט אמר, כי זה צעד חשוב קדימה במאבק המשותף נגד פשע מאורגן חוצה גבולות ונגד סחר בסמים.
מנהלת הרשות הפדראלית למלחמה בסמים (DEA), קרן טנדי, אמרה כי שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בפרשה זו היה הדוק מאין כמוהו.
התובע הכללי של מיאמי, מרקוס חימנז, הגדיר אמש את רוזנשטיין כ"אחד הפושעים המבוקשים בעולם, מן הגרועים שבגרועים". בהודעה שפרסם התובע בדרום פלורידה נאמר, כי קבוצות פשע ישראליות שולטות בסחר האקסטזי בין אירופה לאמריקה מאז שנות ה-90'.
