היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פנה לראש הממשלה, אריאל שרון, בבקשה להתערב בקידום יישומו של החוק לדחיית שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, הידוע כ"חוק טל".
מדובר בנושא פוליטי-חברתי טעון מאוד. חוק טל הושג כפשרה והוא אמור להביא לשינוי חברתי שיאפשר גיוסם, ברצון ולא בכפיה, של חלק נכבד מבני הישיבות לצה"ל או לשירות אזרחי חלופי וכן להביא לשילובם של החרדים בשוק העבודה.
11 שופטי בג"צ אמורים להכריע בעתירות נגד החוק
נראה, כי במכתבו מנסה מזוז להשפיע על הרכב של 11 שופטי בג"צ, האמור לשבת על המדוכה ולכתוב את פסק הדין ב-4 עתירות שהוגשו נגד החוק. מדובר בעתירות שהגישו התנועה למען איכות השלטון, תנועת "ישראל אחרת", עו"ד יהודה רסלר וחבר הכנסת (דאז) יוסף (טומי) לפיד, הטוענים כי "חוק טל" מפלה בין דם לדם, כי מדובר בפגיעה בשיוויון העולה לכדי פגיעה בכבוד האדם, וכי הפגיעה האמורה אינה עומדת בתנאיה של פסקת ההגבלה, המצויה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
נזכיר, כי בראשית השנה הודיע שרון על הקמת ועדת לבני, שתגבש המלצות שיחליפו את "חוק טל" הזוכה לביקורת נוקבת - כמעט מכל עבר [ראו קישור].
בחודש יולי השנה, הוציא בג"צ צו על-תנאי, המורה למדינה להגיש לו בתוך שבועיים נתונים עדכניים לגבי יישום החוק. זה אכן נעשה, וכעת אמור בג"צ לפרסם את פסק דינו. מתשובת המדינה, כותב מזוז לשרון, "עולה כי קיימים קשיים לא מבוטלים בישום הוראות החוק על-ידי צה"ל ומשרדי הממשלה השונים העוסקים בנושא".
מחלוקת בין האוצר ומשרד העבודה מונעות יישום השירות האזרחי
כך למשל, אחד מחידושיו העיקריים של החוק הוא מוסד השירות האזרחי, שיאפשר לבחורי הישיבה לתרום לחברה, להשתחרר, ולהשתלב בשוק העבודה. שירות אזרחי אמור להיות בן שנה לפחות, והוא אף יכול לשמש תחליף לשירות מילואים. על-פי החוק, הבקשה לשרת שירות אזרחי אינה מתקבלת אוטומטית, ויש צורך לעמוד בקריטריונים שקבע צה"ל.
ואולם, כותב מזוז, "על אף הזמן הרב שחלף מאז נחקק החוק, טרם הוחל ביישום ההסדר של שירות אזרחי שקבע המחוקק. הסיבה לכך היא מחלוקת בין משרד העבודה למשרד האוצר לגבי אופי השירות האזרחי, שבעטיה טרם הותקנו התקנות הדרושות לצורך הקמת המערך של השירות האזרחי".
קושי נוסף מעוררות הוראות מינהל הגיוס, שפורסמו בחודש אפריל 2004, הקובעות את משך השירות למתגייסים חרדים וכן את הקריטריונים לאישור שירות אזרחי. "בבסיס החוק", כותב מזוז, "עמדה ההנחה, כי על-מנת לפתוח את השירות הצבאי בפני הציבור החרדי ולשם שילובו של ציבור זה במערך המילואים, יש לאפשר שירות סדיר קצר יחסית לבחורי ישיבה המעוניינים לעזוב את הישיבה לאחר שנת ההכרעה".
הוראות מינהל הגיוס קובעות תקופות שירות ארוכות מדיי
ואולם, "הוראות מינהל הגיוס קובעות תקופות שירות ארוכות יחסית ומשמעותן המעשית עבור תלמידי הישיבות, היא בחירה בין שירות ארוך ובין פטור מלא משירות. דומה, כי הוראות אלו אינן עולות בקנה אחד עם מסקנות ועדת טל, המכוונות לשנות דפוסי התנהגות לטווח ארוך".
היועץ מוסיף, כי מההוראות עולה, שצה"ל סבור שיש להגביל עד מאוד את האפשרות של בחורי הישיבות הצעירים לשרת שירות אזרחי. כך למשל, בחור חרדי שייצא לשנת הכרעה בגיל 22-27, יוכל לשרת שירות אזרחי רק אם הוא נשוי, ולו שני ילדים לפחות. "על-פי הנתונים שסיפק הצבא", כותב מזוז, "רק שליש מבין תלמידי הישיבות בגילאים 22-27 עומדים בקריטריון זה, ומרבית בחורי הישיבה לא יוכלו, איפוא, לפנות למסלול של שירות אזרחי".
מספר היוצאים ל"שנת הכרעה" נמוך יחסית
גם המוסד העיקרי השני שיצר החוק, "שנת ההכרעה", מעלה קשיים. במסלול זה יכול תלמיד הישיבה לצאת, בגיל 22 ולאחר 4 שנות דחיית שירות, ל"שנת הכרעה", במהלכה אין עליו חובת גיוס למרות שהוא אינו לומד בישיבה. בתום אותה שנה יוכל להתגייס לצבא, לבקש לשרת שירות אזרחי, או לחזור לישיבה.
ואולם, "בפועל מספר היוצאים לשנת הכרעה נמוך יחסית. עד ליולי 2004 יצאו לשנת ההכרעה 464 תלמידי ישיבה בלבד, מבין קרוב ל-38,000 בחורי ישיבה שתורתם אומנותם. לא ברור מדוע מספר הפונים כה נמוך, ובדיונים שהתקיימו בפרקליטות המדינה לא ניתן לכך מענה. נראה, כי אחד המכשולים העומדים בפני חרדי המבקש להתגייס ולצאת לשוק העבודה, הוא היעדר הכשרה מקצועית מתאימה".
היועץ המשפטי מציע לראש הממשלה להקים מינהלת שתביא ליישום החוק תוך זמן סביר. "יישום החוק מצריך תיאום ושיתוף פעולה בין צה"ל, משרד הביטחון, משרד הרווחה ומשרד האוצר. תחושתי היא, כי הקושי המרכזי ביישום החוק הוא היעדר גוף מרכזי הרואה את התמונה כולה, ואשר פועל לתיאום בין הגופים השונים. נראה, שיש מקום להקמה במשרד ראש הממשלה של מינהלת בעלת סמכויות מתאימות והאמצעים הדרושים".
חיפוש חלופות לחוק אינו פוטר מיישומו
למרות "שאיני נוהג להביע עמדות בסוגיות תקציביות", מתייחס מזוז גם להיבט התקציבי של החוק. לדבריו, במשרד האוצר אומדים במיליארדי שקלים את הנזק שנגרם למשק בשל אי השתתפות חלק גדול מהציבור החרדי בשוק העבודה. "קידום מטרות ועדת טל ויישום החוק, כרוכים גם בהשקעת כספים בהכשרה מקצועית, בשירות אזרחי ובהקמת מסגרות בצה"ל שיעודדו חרדים לשרת בהן. השקעה מעין זו", אומר מזוז, "לא זאת בלבד שהיא מתחייבת מן הבחינה החברתית ולאור מדיניות הממשלה, אלא שיש בה כאמור גם פוטנציאל לתרום באופן ממשי לכלכלת ישראל".
לדברי מזוז, כיום פועלות שתי ועדות בעניין חוק טל. הוועדה הראשונה היא ועדה לכינון שירות לאומי אזרחי בישראל, בראשות האלוף (במיל.) דוד עברי. לצד ועדה זו, פועלת ועדה בראשות השרה ציפי לבני, שהוקמה לצורך בחינת שינויים בחוק טל. מזוז מדגיש את הצורך בתיאום בין הוועדות ובסיום עבודתן בקרוב, וכן כי עצם הקמתן אינה פוטרת את הממשלה מיישום החוק בנוסחו הנוכחי.
לפיד: חוק טל נולד כדי למרוח את הבעיה ולא לפתור אותה
שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, שהוא כאמור אחד העותרים לבג"צ נגד החוק, אומר כי מכתבו של מזוז לשרון מוכיח את מה ש'שינוי' טענה תמיד - שחוק טל "נולד כדי למרוח את נושא גיוס בחורי הישיבות ולא כדי לפתור את הבעיה".
לדברי לפיד, "הוועדה פעלה בלחץ של בג"צ והגשימה את המשל שגמל הוא סוס שהורכב על-ידי ועדה. המסקנה המתבקשת היא, שוועדת השרים בראשות השרה לבני, שפועלת לפי ההסכם הקואליציוני שקובע שחוק טל יוחלף בחוק ישים, שיפתור סופסוף את בעיית גיוס בחורי הישיבה, תסיים את תפקידה".
לפיד מוסיף, כי "רצוי גם שוועדת האלוף דוד עברי, העוסקת בנושא השירות האזרחי, תביא את המלצותיה בעניין אופן העסקתם של אותם בחורי ישיבה שלא גוייסו לצבא. הגיע הזמן לשים קץ לסחבת בנושא של אי צדק חברתי בלתי נסבל".
