"העלאת שכר המינימום, במיוחד במצבו הנוכחי של שוק העבודה, אינה מדיניות רצויה לעידוד התעסוקה, לצמצום העוני ולשיפור מצבן של השכבות החלשות. אימוץ מדיניות כזו יביא לפיטורי עובדים ויקשה על המפוטרים להתנתק מהתלות בתשלומי הרווחה ולהשתלב בשוק העבודה", זו מסקנתו העיקרית של מחקר כלכלי שמפרסם (יום ד', 17.11.04) משרד האוצר.
"המדיניות הרצויה לעידוד תעסוקה", אומרים מחברי המחקר,
"כרוכה בהגמשת עלויות העבודה. הדרך הישירה ביותר להשיג מטרה זו היא ביטול חוק שכר מינימום או החלשתו, ובמקביל אימוץ צעדים להבטחת היציבות המקרו-כלכלית, להפחתת מס על עובדים בשכר נמוך (כולל אפשרות למס הכנסה שלילי), לעידוד קליטת עובדים, לשיפור ההשקעות בתשתית ולשיפור החינוך וההכשרה המקצועית".
על-פי המחקר, בעיית האבטלה חריפה במיוחד בקרב העובדים הפחות מיומנים בעלי השכר הנמוך, שמצבם בארץ, כמו גם באירופה המערבית ובארה"ב, הורע מאוד באופן יחסי במהלך עשרים השנים האחרונות. ההרעה במצבם של העובדים בעלי מיומנות נמוכה מבטאת מגוון רחב של סיבות, ביניהן ניתן למנות את הביקוש הקטן יחסית לעבודה לא מיומנת בשל עליית משקלם של הענפים המתקדמים, גידול במלאי ההון והציוד כניסת עובדים זרים המתחרים עם העובדים הלא מיומנים המקומיים, חשיפת המשק ליבוא, וקיום רצפת השכר הנובעת מחוק שכר מינימום.
העלאת שכר המינימום, לטענת המחברים, תעודד את המעסיקים לגייס עובדים מיומנים יותר, תרע את מצבם של העובדים הבלתי מיומנים, ותפגע במאמצי המדיניות הממשלתית לעודד מעבר מרווחה לתעסוקה. יתר על כן, יישום הצעות שונות לשיפור ההטבות הסוציאליות (כגון ההצעה להנהגת פנסיה חובה) ללא אפשרות מצד המעסיקים להקטין את השכר נטו של העובדים ברמות השכר הנמוכות (בניגוד לגמישות בשכרם של
במחקר מצויין קו השוואתי בינלאומי של שכר המינימום החודשי כאחוז מהתוצר הממוצע לנפש החודשי במהלך שנת 2003. ממנו ניתן להסיק כי בישראל גובה שכר המינימום (יחסית לרמת החיים) הוא גבוה מאד בהשוואה למדינות כמו ספרד, אירלנד, לוקסמבורג וארה"ב, גבוה במעט יחסית לבריטניה, וברמה דומה לבלגיה, יוון, צרפת, והולנד.
בדיקות אקונומטריות שערכו המחברים, מצביעות על כך שהעלאת שכר המינימום תביא בתוך כשנה לירידה במספר המועסקים ולעלייה בשיעור האבטלה. העלאת שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע במשק בנקודת אחוז אחת תביא בתוך שנה לירידה של כ-10,800 במספר המועסקים הישראלים. בבדיקות נוספות נמצאו גם השפעה על התעסוקה בסקטור העסקי ובסקטור השירותים הציבוריים בנפרד וגם השפעה על האבטלה, כאשר עלייה בשכר המינימום מביאה לגידול במספר הבלתי-מועסקים ולגידול בשיעור האבטלה.
בספטמבר 2004 הציעה ההסתדרות להגדיל את שכר המינימום בהדרגה, כך שיגיע ל-4,500 ש"ח ביולי 2007. על-פי תחזיות עדכניות להתפתחות השכר הממוצע במשק בשנים הקרובות, משמעותה של הצעה זו היא עלייה ביחס בפועל של שכר המינימום לשכר הממוצע (למשרת שכיר של מועסקים ישראלים) מ-46.63 אחוזים בשנת 2004 ל-54.70 אחוזים בשנת 2007, כלומר עלייה של כ-8 נקודות אחוז.
על-פי התוצאות המרכזיות של המחקר, העלאה של יחס שכר המינימום ב-8 נקודות אחוז, בהתאם להצעת ההסתדרות, תקטין את מספר המועסקים הישראלים בכ-85 אלף איש.
התאחדות התעשיינים מעריכה אף היא, כי העלאת שכר המינימום תביא להקטנת התעסוקה. על-פי הערכותיהם, העלאת שכר המינימום ל-4,500 ש"ח בחודש כפי שמציעה ההסתדרות, תביא להקטנת התעסוקה בכ-130 אלף עובדים, מתוכם כ-20 אלף בתעשיה. כמו כן מעריכה התאחדות התעשיינים, כי סך תוספת העלות למעסיקים במשק (כולל סקטור השירותים הציבוריים) בגין העלאת שכר המינימום ל-4,500 ש"ח נאמד בכ-22 מיליארד ש"ח, מתוך זה 3.2 מיליארד בתעשיה. כתוצאה מכך ייסגרו במהלך 5-3 השנים הקרובות יותר מ-15 אחוזים מהמפעלים ששכר המינימום רלוונטי לגביהם וקרוב ל-300 מפעלים ו-1,000 חברות יעבירו את פעילותם לחו"ל.
מחברי המחקר מציינים עוד, כי הצמדה מלאה ואוטומטית של שכר המינימום לשכר הממוצע אינה נהוגה באף אחת ממדינות ה-OECD. צרפת היא המדינה היחידה שבה הונהגה הצמדה חלקית (חצי משיעור עלייתו של השכר הממוצע). בהולנד קשור שכר המינימום לשכר הממוצע, אך עדכונו אינו אוטומטי, והוא ניתן להשעיה לאחר הפעלת שיקול הדעת.
הסיבות העיקריות להימנעות מהצמדה אוטומטית של שכר המינימום לשכר הממוצע נובעות מכך ששכר מינימום גבוה מדי עלול להקשות מאוד על צעירים ועל עובדים אחרים בעלי מיומנות נמוכה להצטרף לכוח העבודה; גמישות שכר והתאמתו לפריון חיונית ליכולת הכלכלה להתאים עצמה לזעזועים חיצוניים; הצמדה אוטומטית של שכר המינימום לשכר הממוצע מקשה מאד על ענפים במשבר ועלולה להגדיל את האבטלה.
בכל הנוגע להשפעות שכר מינימום על אי שוויון ועוני טוענים המחברים כי מצד אחד, שכר מינימום פועל להגדלת ההסתברות של בעלי שכר נמוך להיחלץ מהעוני (דרך העלאת שכרם של המועסקים). מצד שני, הוא עלול להגדיל את ההסתברות לרדת אל מתחת לקו העוני (דרך הגדלת הסיכוי לפיטורין).
בארה"ב העלה מחקר שבחן את ההשפעה של שכר המינימום על העוני בארה"ב כי הוא פועל בעיקר לחלוקה מחדש של הכנסות בין בעלי הכנסות נמוכות, והשפעתו על מעבר של הכנסות מעשירים לעניים פחותה יחסית. לפיכך הם מסיקים ששכר המינימום אינו מכשיר טוב להקטנת אי השוויון.
למחקר המלא:
[קישור]
