גורמים גנטיים הם המשפיעים על אי נאמנות אצל נשים, ועל מספר בני הזוג עימם אשה מקיימת יחסי מין. כך קבעו מדענים בריטיים.
המדענים, ממרכז המחקר לתאומים בבית החולים סנט תומס שבלונדון, בדקו את תגובתם של 1,600 זוגות של תאומים זהים ולא זהים, כדי לבדוק את השפעת הגנים על התנהגותם. הם גילו כי כ-40% מההשפעה על מספר בני הזוג עימם קיימו יחסי מין וההשפעה על אי נאמנות נבעו מגורמים גנטיים.
יחד עם זאת, ציינו החוקרים, כי הסביבה והחינוך משחקים גם הם תפקיד ונתון זה הוא שמסביר את השוני בנאמנות בין נשים.
העובדה כי מאפיינים פסיכוסוציאליים, כמו מספר בני הזוג עימם מקיימים יחסי מין ואי נאמנות, מופיעים גם כמאפיינים גנטיים המשותפים לבני אדם רבים תומכת גם היא בתאוריות פסיכולוגיות מתפתחות על מקור התנהגותם של בני אדם.
המדענים שאלו את התאומים לגבי התנהגותם המינית, סה"כ מספר בני הזוג עימם קיימו יחסי מין וגישתם לאי נאמנות. 22% מהם הודו באי נאמנות.
גורמים גנטיים לא נראו בעלי השפעה על גישתם של הנשים לאי נאמנות. רבות מהנשים במחקר, אפילו אלו שהודו כי לא היו נאמנות לבני זוגם, אמרו כי הן רואות בהתנהגות זו דבר שלילי.
הגיל הממוצע של הנשים היה 50. רבע מהן היו גרושות. נשים שהיו נאמנות היו בעלות ארבע בני זוג עימם קיימו יחסי מין בממוצע, בהשוואה ל-8 בני זוג בקבוצה של 'הלא נאמנות'. למעלה מ-90% מהנשים הודו כי חשבו על בגידה בנקודה מסויימת בחייהן. הממצאים דווחו בעיתון "מחקר בתאומים" (יום ד', 24.11.04).
המדענים סוברים כי גנים רבים יכולים להיות קשורים להתנהגות מינית. הם מאמינים כי גנים בכרומוזומים 3, 7, ו-20 מעורבים בכך.
