"הרפורמות במערכת הפיננסית נועדו ליצור תחרות ולמנוע ניגודי עניינים. עם זאת קיים נימוק נוסף, ואף חשוב יותר, לצורך ברפורמות אלה: הן חיוניות לניהול יעיל של המדיניות לצמיחה. שווקים פיננסיים משוכללים מספקים מנגנון התרעה יעיל לכל סטייה של הממשלה ממחויבותה למשמעת תקציבית, ובכך נשמרת ריבית יותר נמוכה לטווח ארוך, לממשלה ולמגזר העסקי". כך אמר הבוקר (ב', 6.12.04) נגיד בנק ישראל, דוד קליין, בנושאו דברים בועידת ישראל לעסקים.
קליין המשיך ואמר כי הרפורמות מאפשרות לבנק ישראל לשמור על יציבות מחירים בריביות נמוכות ובכך לתמוך בצמיחה; מאפשרות לשוק להשפיע על חלוקת החיסכון של הציבור לטווחים שונים ובכך תומכות בהשקעות לטווח ארוך; תומכות ביציבות הפיננסית, אשר אף היא חיונית לצמיחה, על-ידי פיזור מרכזי הכוח בצורה יותר מאוזנת במערכת הפיננסית; ויוצרות אקלים המעודד השקעות זרות במשק הישראלי.
"כדי להבטיח את אמינותו של בנק ישראל במילוי תפקידיו לעידוד הצמיחה ושמירה על יציבות מחירים יש לעדכן את חוק בנק ישראל. החוק במתכונתו המיושנת מזמין מדי פעם יוזמות לתיקונו במטרה לכפות על בנק ישראל להוריד את הריבית ולהקשות עליו מאוד לחזור ולהעלותה", הוסיף קליין.
"לו יוזמה כזו היתה נחקקת היא היתה גורמת לחידוש האינפלציה ולשיבוש כל מדיניות לצמיחה. הפקרות מוניטרית תמיד מאיצה את האינפלציה ומרסקת את הצמיחה. בכל מקרה אין היום מדינה בעולם בה אין בנק מרכזי אשר משימתו העיקרית, אם לא היחידה, היא לשמור על יציבות מחירים. התיקון הנדרש בחוק בנק ישראל צריך לשקף את המקובל בעולם ואת המצב הנוכחי בישראל".
יעדי בנק ישראל, אמר קליין, לשמור על יציבות מחירים, ולתמוך בצמיחה, כל עוד אין בכך כדי לפגוע ביציבות מחירים. יציבות מחירים אינה סותרת את אפשרויות הצמיחה, אלא תומכת בהן.
עצמאות בנק ישראל: על הבנק להיות עצמאי בהפעלת כלי המדיניות. בכך אין למעשה שינוי בהשוואה למצב בפועל היום, לאחר ההסכם ההיסטורי בין ראש הממשלה לנגיד מדצמבר 2001. ההחלטות - למשל, בתחומי מדיניות הריבית, תקציב הבנק ומדיניות השכר בו - צריכות להתקבל על-ידי מועצת מנהלים, בראשות הנגיד.
"קיומם של שווקים פיננסיים פתוחים", אמר עוד קליין,
"מאפשר לבנק ישראל לשמור על יציבות מחירים תוך כדי תנודות קטנות בריבית כפי שהבנק נוהג בשנתיים האחרונות, בהשוואה למצב בו צריך היה לבצע את המדיניות בעיקר באמצעות התיווך הבנקאי, ואילו המשמעת התקציבית הנהוגה מאפשרת לקיים שערי ריבית דומים למקובלים בעולם. כך, מנהל בנק ישראל, בצורה אמינה, מדיניות התומכת בצמיחה ובהשקעות תוך שמירה על יציבות מחירים".
קליין חזר על שדבריו כי יש להפריד בין הבנקים לקופות הגמל - על-פי המלצת "צוות בכר" - כדי לאפשר פיתוח מקורות מימון שאינם מבוססים על מקורות הבנקים, אשר ברובם המכריע אינם ארוכי טווח ואינם סחירים ונזילים.
"כמו כן, צריך להשלים במלואה את ההפרדה בין הבנקים לחברות הביטוח וזאת, בנוסף להפרדה בינם לקרנות הפנסיה - החלטה שהתקבלה השנה. התוצאה תהיה חיזוק מערכת המימון להשקעות ארוכות טווח, שהינן היום החוליה החלשה ביכולתה של המדיניות לייצר צמיחה בת-קיימא. מקורות מימון חוץ בנקאיים דרושים לתמיכה בהשקעות במשק, ובעיקר בהשקעות בתשתית, על רקע צימצום משקלו של המיגזר הציבורי במשק".
"יש להפריד מהבנקים את קרנות הנאמנות, שהם המתווך החוץ-בנקאי הגדול ביותר בשוק הכספים, לא רק כדי למנוע את ניגודי העניינים, אלא בעיקר משום שקרנות הנאמנות אינן מציעות היום שרותים שיכולים להתחרות בשרותים בנקאיים. פלח גדול של קרנות נאמנות עשוי להתפתח לאחר ההפרדה כתחליף לשרותי ניהול תזרים מזומנים הניתנים היום בלעדית על-ידי הבנקים, בפערי ריבית גדולים במיוחד".
"רק הפרדה מלאה בין הבנקים לבין שוק ההון תגדיר לציבור בצורה שקופה את חלוקת האחריות במערכת הפיננסית, ולכן תגדיל לאין שיעור את יציבותה. זאת, לאחר שהיום מוטלת על הבנקים אחריות עצומה לגורל המשק, ויכולתם לעמוד בה אפשרית רק בגלל הערבות הסמוייה של המדינה לתמוך בהם בעת מצוקה", סיכם קליין.
