מקרה מעניין בסוגיית ההגנה מן הצדק של נאשם נדון בפני השופט אפרתי בביהמ"ש השלום בת"א. הבקשה אמנם נדחתה אתמול (ב' 6.12.04), אך יש בה במידת מה כדי לזעזע את אמות הסיפים לגבי התנהגותה של המשטרה כלפי חשודים לעתים.
הנאשם, אנדריי זובריוב הגיש לבית המשפט טענה מקדמית באמצעות סניגורו לעשות שימוש ראשוני ותקדימי ולעכב את ההליכים נגד הנאשם בגין הגנה מן הצדק וזאת עקב הנסיבות יוצאות הדופן שאפיינו את התיק שביהמ"ש הגדירו כלקוח "מעלובי החיים", לא בצרפת של ויקטור הוגו ובלונדון של דיקנס אלא לצער כל ולא מעט לבושתנו "בעלובי החיים בגוש דן רבתי נוסח ישראל תחילת המאה ה-21 ".
הנאשם יליד 1959 הינו דייר רחוב. בכתב האישום הואשם הוא בתקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה על סע' 382 לחוק העונשין.
הנאשם היה נשוי למנוחה ,אירנה סונצ'ין ז"ל במשך 12 שנים עד ליום מותה. השניים עלו ארצה לפני 4 שנים ובגין צוק העיתים התגוררו בני הזוג בתקופה האחרונה לחיי המנוחה בצוותא חאדא עם מר סרגיי בוגומילוב בחדר האשפה ברחוב סוקולוב בחולון.
התביעה טענה כי הנאשם נהג להכות את המנוחה באופן תדיר ולעיני כל וזאת ככל הנראה עקב קנאה וחוסר שביעות רצונו מדרך התנהגותה. לטענת התביעה ביום הארוע הפציר הנאשם במנוחה לקיים עימו יחסים וסורב. מיד, בהמשך, ובסמוך לכך חבט בה, סטר לה, והכה אותה עשרות פעמים בכל חלקי גופה כשלמעשה הוסיף צרור חרפות, קללות ,וגידופים. הנאשם הועמד לבסוף לדין בגין כך.
קודם לכן ב-13.12.03 נמצאה המנוחה ללא רוח חיים. לאחר מכן נעצר הנאשם ונחקר כחשוד ברציחתה. לטענתו מרגע מעצרו עבר הנאשם שורה של טלטלות, התעמרויות מיותרות ויסורי גוף ונפש. כמו-כן הוגש כנגדו בתחילה כתב אישום בגין הריגה והתביעה עתרה למעצרו עד לתום ההליכים.
במהלך מעצרו לצרכי חקירה נישלח הנאשם לאבחון פסיכיאטרי באשר לכושרו המשפטי להבין הליכי משפט ולעמוד לדין. הנאשם ניכלא לצורך זה בבית החולים הפסיכיאטרי "אברבנאל". שם ניכפת למיטתו לבד בחדר מבודד. במהלך זמן זה סירבה המשטרה לאפשר לנאשם להשתתף בהלווית אשתו ואף לא הודיעה לו על מועדה. האיש נקברה לבד ובלי שאדם אחד ילווה אותה בדרכה האחרונה. לטענת הנאשם עקב כך ועקב התנהגות המשטרה סבל הוא מהדרדרות נפשית קשה.
סניגורו של הנאשם טען, כי על בית המשפט להתלות את ההליכים נגד הנאשם כיוון שהנאשם עבר במהלך חקירתו מסכת ארוכה, חריגה ומיותרת של התעמרות והתעללות על-ידי הרשויות ומהטעם שכבודו כאדם נישחק עד דק, ולפיכך ראוי כי העוול יתוקן במחיקת כתב האישום.
לטענת הסניגור הליך עשיית הצדק התקין בראשיתו, בשלב החקירה, ניפגע קשות, והדרך היחידה לרפא נגע זה הוא באמצעות הפקעה של זכות התביעה לתבוע נאשם זה בנסיבותיו העובדתיות הספציפיות של תיק זה.
התביעה טענה מנגד, כי לא היו כל חריגות בהתנהגות המשטרה. וכי עצם העובדה שכתב האישום תוקן מהריגה לתקיפה בנסיבות מחמירות יש בה כדי להעיד שהתביעה התחשבה בנסיבותיו האישיות של הנאשם.
ביהמ"ש קבע כי אין מקום בנסיבות המתוארות להיעתר לבקשת הסניגור. ביהמ"ש הדגיש את החשיבות שבמציאת האיזון בין כיבוד זכויות חשודים וכיבוד זכויות הציבור לחיים שלווים ובטוחים.
ביהמ"ש ממשיך וקובע כי "מציאת האיזון ההולם בין הללו תעשה פרטנית לכל מקרה ומקרה ובחינת כל שהופר וכל שנפגע במאזני ה"מידתיות" המתבקשת לדעתו של היושב בדין. כל זאת בהסתמך על הבנתו, תבונת, נסיון חייו ותפיסת עולמו".
עוד נפסק כי טובת החברה וטובת הנאשם מחייבות בירור משפטי עד תום שמטרתו קביעת האחריות, מציאת האשם והענשתו. אין בסיבות שתוארו כדי להצדיק את הפסקת ההליך נגד הנאשם בטרם תבורר האשמה עד תום תוך שמירה מרבית על זכויותיו של הנאשם.
ביהמ"ש מדגיש כי הסמכות היחידה לעכב הליכים על-פי דין מסורה לתביעה וליועץ המשפטי לממשלה העומד בראשה ואל לביהמ"ש להשיג את גבולם.
"אכן יש אולי טעם לפגם והרגשה רעה באשר למה שאירע לנאשם כנטען. מוצא אני כי אלו יובאו במכלול השיקולים בגזירת עונשו של הנאשם אם וכאשר יורשע", מציין ביהמ"ש.
ת.פ 002791/04 מדינת ישראל נ' זובריוב אנדריימדינת ישראל נ' זובריוב אנדריי
