רשות ניירות ערך דרשה באחרונה ממספר חברות, להעביר אליה את פירוט רשימת השמות של בעלי מניות שהשתתפו בהצבעות על אישור עסקות בין חברה לבין בעל שליטה בה, שהוגדרו כשליש שאינו נגוע באותה עסקה.
הרשות הוציאה את דרישתה, לאחר שבמספר מקרים הוברר כי בין המצביעים שנמנו על אותו שליש 'בלתי נגוע', ישנם גם בעלי מניות הקשורים לבעלי השליטה.
בחוק החברות, בחוק ניירות ערך, ובחוק השקעות משותפות בנאמנות, נוסחו הסדרים מיוחדים על-מנת למנוע כשל שוק בכל הנוגע לעסקות עם בעלי עניין. כיום, חייבת חברה להגיש דיווח רחב ומפורט כאשר היא מבצעת עסקה עם בעל השליטה בה. על-מנת שהעסקה תאושר, היא חייבת שברוב ייכללו לפחות שליש מבין הבלתי נגועים בעניין אישי בעסקה. על קרנות נאמנות הוטלה חובה להשתתף באסיפות כלליות.
אולם, למרות הסדרים אלו, הגיעו אל הרשות תלונות על 'פטנטים' שונים שמטרתם להעביר עסקות כאלה באסיפה הכללית, למרות התנגדות רוב מוחלט מבין בעלי מניות המיעוט.
בחקירתה גילתה הרשות כמה נתונים על שיטת 'הפטנטים'. במקרה אחד, נערכה הצבעה באסיפה הכללית של חברה ציבורית במטרה לאשר עסקה עם בעלי שליטה, כולל הקצאה פרטית. העסקה נועדה לאשר מתן הטבות שונות לחמישה בעלי שליטה. ההחלטה התקבלה באסיפה, למרות התנגדות של כ-30% מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי.
לאחר שבדקה הרשות את הרכב השליש הבלתי נגוע הסתבר, כי נמנו עליו שני בעלי מניות, שניהם דירקטורים בחברה, הקשורים בהסכם הצבעה עם חמשת בעלי השליטה.
על-פי הסכם זה התחייבו כל השבעה, בין השאר, לתאם ביניהם את אופן ההצבעה באסיפות הכלליות של בעלי המניות בחברה בכל נושא, למעט הצבעות בעניין אישור עסקות בין החברה לבין מי מהם. מצביע נוסף, שנכלל בשליש הלא נגוע, היה קשור גם הוא בהסכם למינוי דירקטורים עם בעלי שליטה האחרים. הרשות הבהירה לחברה כי בשל הסכמים אלה היא רואה את שלושת בעלי המניות הנוספים כבעלי שליטה לכל דבר, ומכאן שיש להם עניין אישי באישור העסקה. מכאן, שההחלטה שהתקבלה באסיפה אינה תקפה.
במקרה אחר, אישרה האסיפה הכללית של חברה ציבורית הטבות לבעל מניות. שני בעלי השליטה בחברה הצביעו בעד וההחלטה אושרה באסיפה הכללית ברוב רגיל. בדיעבד, הסתבר, כי אותו בעל מניות חתום על הסכם הצבעה עם בעלי השליטה, שבמסגרתו ויתר על שיקול הדעת שלו לטובתם. יתר על כן, אחד משני בעלי השליטה הוא דודו של אותו בעל מניות. הרשות קבעה כי מסיבות אלה, יש לראות את בעל המניות השלישי כמי שמחזיק ביחד עם שני האחרים בניירות הערך של החברה, ומכאן שהוא בעל שליטה בחברה ולשני בעלי השליטה האחרים יש עניין בעסקה. גם כאן, פסלה הרשות את ההליך שבו אושרה העסקה.
במקרה שלישי, התקבלה החלטה להעניק הטבות לבעל שליטה בקולותיהם של מכרים אישיים של אחד מבעלי השליטה: עובד שכיר בחברה פרטית בשליטת בעלי השליטה בחברה; בעלה של אחת המכרות של בעלי השליטה מצוי בקשרים עסקיים עם חברות שבשליטת בעלי השליטה והוריה של אותה מכרה. הרשות הורתה לחברה לפרסם את המידע הזה לציבור.
לדברי מירי כץ, יו"ר הרשות, "מצב שבו בעלי השליטה מעבירים החלטות תוך התעלמות מבעלי מניות המיעוט חותר תחת מטרות החוק. אנו נפעל לחשיפת הדברים".
