ליקויים חמורים וזלזול בוטה בחוק ברשויות המקומיות נחשפים היום (ב', 13.12.04) בדוח מיוחד שמפרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג.
מבקר המדינה בדק עשר רשויות מקומיות ובין היתר מצא כי חברי מועצה רבים אינם טורחים להגיע לישיבות מועצה, כי ועדות אשר חובה להקימן אינן מוקמות בחלק מהרשויות, ובאלו שכן מוקמות - הנוכחות היא דלה ועלובה. כמו כן, ראשי הערים בחלק מהרשויות מעלימים עין מתופעות אלה ואינם מנצלים את הזכות שניתנה להם בחוק להעניש, או לחלופין להתריע, בפני חברי המועצה וחברי הוועדות כי במעשיהם הם פוגעים בתושבים.
בדיקת משרד המבקר התבצעה במחצית השניה של שנת 2003, כשמבקר המדינה בדק את אופן ניהולן של המועצה ושל ועדות החובה בכל אחת מהרשויות. במסגרת הבדיקה נבחנה תכיפות כינוסן, מידת ההשתתפות של חברי המועצה בישיבותיהן והרכב ועדות החובה.
הבדיקה נעשתה בעיריות: באר שבע, בני ברק, חולון, כפר סבא, נתניה, עפולה, קלנסוואה ורמת גן ובמועצות המקומיות באר יעקב ובית דגן, והתייחסה לפעילות המועצה והוועדות בשנים 2001-2003 (עד אוקטובר - המועד שבו נערכו בחירות למועצות הרשויות המקומית ולראשיהן).
כל מועצה של רשות מקומית מנהלת את ענייני הרשות ונעזרת בוועדות שהיא בוחרת את חבריהן. בחיקוקים שונים נקבעו ועדות שהמועצה חייבת לבחור. נוסף על אלה, רשאית המועצה לבחור ועדות, קבועות או ארעיות, שתפקידן לייעץ לה. בפקודת העיריות ובצו המועצות המקומיות נקבעה תדירות כינוסן של המועצה וועדות החובה. כינוס המועצה וועדותיה במועדים שנקבעו לכך והשתתפות סדירה של חברי המועצה בישיבותיה ובישיבות ועדותיה, הם חיוניים לניהול תקין של ענייני הרשות המקומית.
המבקר מצא כי בשבע מן הרשויות המקומיות כונסו המועצות בתכיפות קטנה מן הנדרש. עוד מתברר כי 33 חברי מועצה בתשע מן הרשויות המקומיות נעדרו, לפחות משלוש ישיבות מועצה רצופות.
הדוח קובע כי ראשי אותן רשויות לא שלחו הודעות בכתב לחברי המועצה בעניין העדרויותיהם בהתאם לסמכותם לפי פקודת העיריות וצו המועצות המקומיות. זאת ועוד, גם הממונה על המחוז לא דרש מראשי הרשויות לעשות כן ולא שלח לחברי המועצה הודעות בהתאם לסמכותו על פי החיקוקים האמורים.
עוד נקבע בדוח, כי בשמונה מן הרשויות המקומיות לא נבחרו או לא כונסו חלק מוועדות החובה ובשבע רשויות מקומיות כונסו ועדות חובה בתכיפות נמוכה מן הנדרש. 109 חברי ועדות חובה בשמונה רשויות מקומיות נעדרו מיותר ממחצית הישיבות של ועדותיהם. באופן מדהים, מצא המבקר, כי 28 מתוכם לא נכחו אף בישיבה אחת.
בשבע מן הרשויות המקומיות שנבדקו כיהנה המועצה המקומית כוועדה מקומית לתכנון ולבנייה ולה ועדת משנה, כנדרש בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. הביקורת העלתה, כי בחמש מוועדות המשנה נעדרו חברים רבים מכמחצית הישיבות.
על-פי דוח המבקר, כינוס המועצה וועדותיה במועדים שנקבעו לכך, הרכבת הוועדות כנדרש והשתתפות סדירה של חברי המועצה בישיבותיה ובישיבות ועדותיה, הם חיוניים לניהול תקין של ענייני הרשות המקומית.
מועצת העירייה
המבקר עוד מצא, כי בשבע מן הרשויות המקומיות שנבדקו (בני ברק, חולון, קלנסוואה, עפולה, רמת גן, באר יעקב ובית דגן) לא כונסו המועצות בתקופה הנסקרת בתכיפות הנדרשת. בארבע מהרשויות האלה קיימה המועצה בשלוש השנים הנסקרות או בחלק מהן רק מחצית ממספר הישיבות הנדרש או פחות (בבני ברק - חמש ישיבות בכל אחת מהשנים הנסקרות, ברמת גן - חמש ישיבות בשנת 2002, בקלנסוואה - שלוש ישיבות בשנת 2003 ובבית דגן - ארבע ישיבות בשנת 2003).
המבקר מצטט בדוח את תגובתן של הרשויות המקומיות הבעייתיות הנ"ל כפי שהוגשה לו. מהן עולה כי ראשי הרשויות לא ראו טעם לכנס את המועצה ולהטריד את כל החברים כאשר אין נושאים הצריכים דיון והחלטת המועצה (תגובת ראש עיריית רמת גן), וכי כאשר אין נושאים לדיון, אין טעם בכינוס מועצה, ואם יש נושא או שניים שאינם דחופים, מצרפים אותם לישיבה הבאה (תגובת ראש עיריית עפולה).
המבקר מדגיש בדוח כי אין לכנס את המועצה לעתים נדירות מן הנדרש בדין. "המועצה, המנהלת את ענייני הרשות המקומית, חייבת לקבל החלטות הנוגעות להפעלתה השוטפת של הרשות ולקיים מעקב מתמיד אחר אופן הפעלתה. כיוון שכך, אי-כינוסה בתדירות הנדרשת עלול לפגוע בניהול התקין של הרשות", כותב מבקר המדינה.
ההשתתפות בישיבות המועצה
גם כאן מצא מבקר המדינה כשלים לא מעטים כאשר בניגוד לפקודת העיריות הקובעת בבירור ש"חבר-מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חודשים רצופים, או שנעדר משלוש ישיבות רצופות, אם היו בשלושה חודשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר המועצה",
המבקר מצא כי בתקופה הנסקרת נעדרו לפחות משלוש ישיבות רצופות, שלא מהסיבות שנמנו בפקודת העיריות ובצו המועצות המקומיות, 33 חברי מועצה בתשע מהרשויות המקומיות שנבדקו (בבאר שבע - שישה, בבני ברק - שמונה, בחולון - שלושה, בכפר סבא - חמישה, בעפולה - שניים, בקלנסואה - שלושה, ברמת גן - אחד, בבאר יעקב - אחד ובבית דגן - ארבעה).
יתרה מכך, על פי דוח מבקר המדינה, שבעה מחברי המועצה האמורים נעדרו מיותר ממחצית הישיבות בתקופה הנסקרת (בבאר שבע - שלושה, בבני ברק - אחד, בחולון - אחד, בכפר סבא - אחד ובקלנסואה - אחד).
אולם בכך לא מסתיים המחדל. שכן מתברר על-פי הדוח, כי ראשי הרשויות המקומיות לא שלחו הודעות בכתב לחברי המועצה שנעדרו מישיבותיה, בהתאם לסמכותם על-פי פקודת העיריות וצו המועצות המקומיות, וכי גם הממונה על המחוז לא הפעיל את סמכותו לדרוש מראשי הרשויות לעשות כן ולא שלח אל חברי המועצה הודעות כאמור. כולם כך נראה נטלו חלק בחגיגת ההיעדרויות הזו ושיתפו עמה במודע או שלא במודע תוך התרסה בולטת כנגד אמירות פקודת העיריות בנושא.
כך למשל בתשובה למשרד מבקר המדינה הסביר ראש עיריית חולון, כי הוא היה מודע לסמכות שניתנה לו "אך מכיוון שהיעדרותם של חברי המועצה הנזכרים בביקורת לא הפריעה ולא שיבשה את פעילותה השוטפת של המועצה ושל העירייה, לא ראיתי הצדקה בפגיעה בחברי המועצה שנבחרו בהליך בחירות חוקי ודמוקרטי כרצון תושבי העיר".
טענות אלה לא נתקבלו על ידי משרד המבקר שקבע כי חבר מועצה של רשות מקומית קיבל עליו בהיבחרו לתרום לניהול ענייני הרשות. הסנקציה שנקבעה בפקודת העיריות ובצו המועצות המקומיות נועדה להעמיד חבר מועצה שאינו פועל כדבעי על חובתו למלא את שליחותו הציבורית, ומן הראוי שראש הרשות המקומית יפעיל, במקרים המתאימים, את הסמכות שהוקנתה לו וידאג שחברי מועצה הנעדרים מישיבותיה ברציפות ימלאו את תפקידם כיאות.
ועדות החובה
המבקר מצא כי בחמש רשויות מקומיות לא בחרה המועצה חלק מוועדות החובה שהיה עליה לבחור וממילא לא זכו הנושאים עליהן הופקדו הוועדות לטיפול נאות כנדרש. כך בבני ברק עם ועדת הביטחון והוועדה לקידום מעמד הילד, כך בכפר סבא עם ועדת רכש ובלאי כך בקלנסוואה עם הוועדות לבטיחות בדרכים, ביטחון, כספים וקידום מעמד הילד, כך בבית דגן עם ועדת הביטחון וועדת רכש ובלאי וכך בבאר יעקב עם ועדת הביטחון.
אי-כינוס ועדות חובה
זאת ועוד בפקודת העיריות נקבע כי: "ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העיריה לכנסה והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה". בצו המועצות המקומיות נקבעה הוראה דומה.
המבקר מצא, כי בשש מהרשויות המקומיות לא כינסו ראשי חלק מוועדות החובה שנבחרו בתקופה הנסקרת את הוועדות, וראשי העיריות לא פעלו לכינוסן. כך למשל בבני ברק לא כונסה הוועדה לבטיחות בדרכים, בחולון לא כונסה הוועדות לקידום מעמד הילד ולקליטת עלייה, בנתניה לא כונסה הוועדה לקידום מעמד הילד, בעפולה לא כונסה ועדת הביטחון והוועדה לקליטת עלייה ועוד כהנה וכהנה.
על-פי הדוח, ברשויות המקומיות שנבדקו היו אמורות לפעול 96 ועדות חובה. בפועל מצא המבקר, כי לפחות 18 ועדות לא פעלו, אם מאחר שלא הוקמו, אם מאחר שלא כונסו. בשלוש רשויות מקומיות לא פעלו חלק גדול מוועדות החובה שהיה עליהן להפעיל כך בבני ברק - שלוש מבין עשר ועדות שהיה עליה להפעיל, בקלנסואה - שש מבין עשר ועדות ובבאר יעקב - שתיים מבין שש ועדות, בהחלט נתונים חמורים.
ועדת ביקורת
המבקר מצא, כי המועצה המקומית באר יעקב הקימה ועדת ביקורת אך הוועדה לא כונסה כלל, וכי ועדת הביקורת בבית דגן כונסה בתקופה הנסקרת לשלוש ישיבות בלבד - כולן בסוף שנת 2001. עקב כך לא נדונו בשתי המועצות המקומיות דוחות מבקר המדינה ודוחות משרד הפנים, ולא נעשה מעקב אחר תיקון הליקויים, המתחייב מצו המועצות המקומיות. כל זאת בניגוד לפקודת העיריות.
עוד מצא המבקר כי במועצות המקומיות באר יעקב ובית דגן לא מונה צוות שיטפל בדוחות מבקר המדינה שנגעו לענייניהן, וממילא לא נדונו גם בגוף זה הליקויים הנוגעים להן שפורסמו בדוחות מבקר המדינה.
לדעת משרד מבקר המדינה, אי-קיום הדיונים הנדרשים בוועדה של חברי המועצה ובצוות של עובדי הרשות המקומית, אינו מאפשר לעמוד על תיקון הליקויים ולהפיק לקחים כדי למנוע את הישנותם.
ועדה לקליטת עלייה
בפקודת העיריות נקבע כי בעיריה שלפחות 10% מתושביה עלו לישראל אחרי 1 בינואר 1990, תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של התושבים האמורים. מנתוני עיריות חולון ועפולה כפי שנבדקו על ידי המבקר עולה, כי בשנת 2002 התגוררו בתחומיהן כ-33,000 וכ-14,000 עולים חדשים, בהתאמה, שהיו כ-20% וכ-34% מתושביהן, בהתאמה. למותר לציין כי
רבים מן העולים בשתי הערים נזקקו לעזרת מחלקת הרווחה של העירייה.
אולם, המבקר מצא, כי בשתי העיריות אמנם נבחרו ועדות לקליטת עלייה אך בתקופה הנסקרת הן לא כונסו כלל. ראש עיריית חולון הגיב על הדברים באומרו כי לאור הפעילות השוטפת והאינטנסיבית בנושא העלייה כאמור לא ראתה הועדה צורך להתכנס ולדון בנושאים שבפועל מתבצעים לשביעות רצון הכל.
טענות אלה לא נתקבלו על ידי מבקר המדינה, שגורס כי אין בקיום גופים עירוניים המטפלים בעולים כדי לפטור את העירייה מלקיים את חובתה החוקית להפעיל ועדה לקליטת עלייה, שתקבע את אופן הטיפול בעולים ואת סדרי הקדימויות בעניין זה, תתאם בין הגופים המטפלים בעולים ותקיים בקרה על פעילותם.
עוד נמצא בדוח, כי הוועדות לקליטת עלייה בבאר שבע ובנתניה כונסו בתקופה הנסקרת לשתי ישיבות ולישיבה אחת בלבד, בהתאמה
לדעת משרד מבקר המדינה, מספר העולים הרב שמתגורר בערים הללו, שיעורם הגבוה בכלל האוכלוסייה וההזדקקות של רבים מהם לשירותי מחלקת הרווחה מעצימים את חשיבות פעילותה של הוועדה לקליטת עלייה והפעלתה הסדירה, וועדה שכאמור בקושי כונסה אם בכלל.
זאת ועוד גם בתחום הקמת ועדת ביטחון, תחום שהוא ללא ספק קריטי במדינת ישראל נמצאו ליקויים שניתן להגדיר אותם כתמוהים לנוכח המצב הבטחוני.
בפקודת העיריות נקבע, כי "בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעו בפקודת המשטרה תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי". אולם, בעיריית כפר סבא הגובלת בקו התפר והמשמר האזרחי בה נוטל חלק של ממש בהגנה בסמיכות לקו, מצא המבקר, כי ועדת הביטחון של העיר כונסה בתקופה הנסקרת לשתי ישיבות בלבד, הרבה פחות ממה שנדרש.
הרכב הוועדות
נמצא, כי באחת מהרשויות המקומיות שנבדקו הורכבה ועדה שלא בהתאם לדין, וכי בכמה רשויות אחרות התקיימו ישיבות של ועדות חובה בהרכב שלא תאם את הנדרש.
עוד נמצא, כי מועצת עיריית קלנסוואה מינתה ליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת את אחד מחברי ועדת ההנהלה, במקום את אחד מחברי האופוזיציה בישוב כנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, מינוי חבר ועדת הנהלה ליושב ראש ועדה לענייני ביקורת בעירייה יוצר חשש לניגוד עניינים בפעולתו ועלול לפגוע בחופש הפעולה של הוועדה לענייני ביקורת ובסמכויות שהוקנו לה בפקודת העיריות.
עוד מצא המבקר, כי בעיריות באר שבע ועפולה נעדר הגזבר או עובד עירייה שהסמיך מכל ישיבות ועדת ההנחות שהתקיימו בתקופה הנסקרת (בניגוד לפקודה כמובן), וכי בעיריות חולון וקלנסוואה נעדרו מחלק מן הישיבות הגזבר או מי שהסמיך וכן היועץ המשפטי או עורך דין ממשרדו. לפיכך מצא המבקר, כי לא התקיימה בישיבות האמורות הוראת פקודת העיריות בעניין המניין החוקי בוועדת ההנחות.
השתתפות חברי הוועדות בישיבותיהן
נמבקר מצא כי בשמונה עיריות, מבין הרשויות המקומיות שנבדקו, נעדרו 109 חברי מועצה מכמחצית ויותר מישיבות ועדות החובה שכיהנו בהן.
28 חברי מועצה, שהיו חברים ב-16 ועדות חובה, לא נכחו אף לא באחת מישיבות הוועדות. 81 חברי מועצה נעדרו מיותר ממחצית הישיבות של 27 ועדות חובה שהתקיימו בתקופה הנסקרת. המבקר מציין כי בפקודת העיריות ובצו המועצות המקומיות לא נקבעה סנקציה על היעדרות חבר ועדת חובה מישיבותיה. למרות זאת סבור המבקר כי ראוי שחבר מועצה שנבחר לכהן כחבר ועדת חובה ישתתף בישיבותיה ויאפשר בכך פעילות תקינה של הרשות המקומית.
ועדת מכרזים
בפקודת העיריות נקבע: "המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הוועדה ראויה לאישורו".
מבקר המדינה מצא כי אף שבעיריית רמת גן נבחרה ועדת מכרזים בת שבעה חברים נמצא, כי שלושה מחברי הוועדה נעדרו מרוב ישיבותיה. זאת ועוד, בשש מישיבות הוועדה בשנת 2003, שהוחלט בהן על התקשרויות עם קבלנים בהיקף כספי של כ-11 מיליון ש"ח, נכחו רק יושב ראש הוועדה ואחד מחבריה.
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה
נמצא, כי בחמש משבע ועדות המשנה של הועדה המקומית לתכנון ובנייה נעדרו חברים רבים מכמחצית הישיבות ואף יותר (בבאר שבע - שבעה חברים; בחולון - חמישה; בכפר סבא - שישה; בנתניה - חמישה; ברמת גן - ארבעה). ארבעה מחברי ועדות המשנה - בבאר שבע, חולון, כפר סבא ורמת גן - השתתפו בתקופה הנסקרת בישיבה אחת עד ארבע ישיבות בלבד. אחד מחברי הוועדה בבני ברק נעדר מכל ישיבותיה.
המבקר מציין כי בחוק התכנון והבנייה לא נקבעה כל סנקציה כלפי חבר ועדה מקומית או חבר ועדת משנה שנעדר מישיבותיה, שלא כפי שנקבע לגבי ועדה ארצית לתכנון ולבנייה וועדה מחוזית לתכנון ולבנייה אולם "ראוי שראש הרשות המקומית, בתפקידו כיושב ראש הוועדה המקומית, יעמיד את חברי ועדת המשנה הנעדרים תכופות מישיבותיה על החובה הציבורית שהוטלה עליהם משנבחרו לתפקידם בוועדת המשנה, לייצג את תושבי הרשות המקומית בתכנונה, ובהתאם לכך בקביעת איכות חייהם ולהבהיר להם שאם אינם מסוגלים למלאה, מן הראוי שיפנו את מקומם לאחרים".
לדעת מבקר המדינה הרשויות המקומיות הוסמכו לפעול בתחומי חברה רבים ולספק לתושביהן שירותים שונים לרבות פעילות סדירה של מועצת הרשות המקומית ושל ועדותיה - כינוסן בתכיפות הנדרשת והשתתפות חברי המועצה בפעילותן. כל אלה, קובע המבקר, חיוניים לניהולן התקין של הרשויות המקומיות.
המבקר אף ממליץ למשרד הפנים כי ישקול לכלול בחקיקה אמצעים כלפי חברי מועצה המכהנים בוועדות חובה שאינם משתתפים בסדירות בפעילות הוועדות, או דרכים אחרות להבטחת תיפקודן הסדיר, בהרכב מלא ככל הניתן, של הוועדות.
